מידע משפטי בנושאים: מגזר חקלאי - דיני משפחה - צוואה - חבר קיבוץ - ירושה - רצון המצווה - צוואה עפ"י דין - בכתב - בעדים - זכויות חברי קיבוץ - דיני קיבוצים
רובנו ככולנו, חוששים מן העיסוק בנושא עריכת צוואה. במובנים רבים, העיסוק בצוואה מעלה חששות אישיים בלתי מבוטלים ומוביל אותנו לעסוק בסוגיות שאלות המוות ומה שלאחריו ואחרות, ומשכך – לדחות את הדיון עם עצמנו, בעצם שאלת נחיצות קיומה.
עם ההתוודעות למהות סוגיית עריכת הצוואה ולמשמעויותיה, רוב רובם של בני האדם בוחרים לעשות כן.
זכויותיו וחובותיו של אדם לאחר לכתו אל בית עולמו, באמצעות עזבונו, מוסדרות במסגרת חוק הירושה התשכ"ה – 1965. החוק כולל מכלול הוראות – פורמאליות ומהותיות, הנוגעות לזכויות ולחובות העזבון, לזכויות ולחובות היורשים, למקרים בהם מתערב בית המשפט בעזבונו של אדם, בניהול עזבון ועוד.
בין יתר הגדרותיו, חוק הירושה מגדיר, כי בהיעדר צוואה – יחולק העזבון בהתאם להוראות החוק (המנויות בפרק השני לו). לצורך ההמחשה – בהיעדר צוואה, במותו של מי מבני הזוג, תחולנה הוראות חוק הירושה, הקובעות, בין היתר, כי בן/ בת זוגו נוטל/ת את המיטלטלין, כולל את מכונית הנוסעים וכי יתר העזבון יתחלק באופן שווה בינו/ ה לבין ילדיהם (במידה וקיימים ילדים. במידה ולא – החוק מסדיר את המצב בין קרובי משפחה אחרים, כמוגדר בו).
הפועל היוצא המעשי בין היתר הוא, כי במידה ולא נכתבה צוואה ומחצית מן הרכוש "מגיעה" לילדי בני הזוג המעוניינים להבטיח את בטחונו הכלכלי של ההורה הנותר עד ליום מותו – עליהם להסתלק מחלקם בירושת המנוח לטובת ההורה הנותר.
לא למיותר לציין את הטורח הטכני הקיים בפעולה זו – זאת עוד בטרם מתקיים מצב דברים פוטנציאלי, במסגרתו אחד מן הילדים אינו מעוניין להסתלק מחלקו בירושה לטובת ההורה הנותר/ אחד מן הילדים חלילה נפטר ובנעלי ילדיו נכנס האפוטרופוס הכללי ועוד ועוד.
על מנת להבטיח כי לא תתרחשנה אי בהירויות משפחתיות (בלשון המעטה) וכי רצונו של המצווה ימומש באופן דווקני ובמלואו, מומלץ לשקול להסדיר את המכלול, במסגרת צוואה.
חוק הירושה (בפרק השלישי בו), מגדיר את סוגי ואת צורות הצוואות האפשריות. על קצה המזלג – החוק מגדיר, כי צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. מפאת קוצר היריעה לא תפורטנה במסגרת טור זה מכלול משמעויות כל צוואה – על סוגיה, על יתרונותיה ועל חסרונותיה.
עם זאת ברור, כי חוסר תכנון מראש, חוסר היוועצות מראש ואי נקיטת צעד אקטיבי מדעת (ולו בדמות ההחלטה שלא לערוך צוואה בהתאם לרצונו החופשי של אדם – וגם זה בסדר גמור), עלולים לפגוע הן במימוש רצונו החופשי של האדם לאחר לכתו, הן בזכויות יקיריו והן במרקם המשפחתי העדין הקיים גם כך.
הוסף לכך את משמעויות זכויות חבר הקיבוץ שלאחר השינוי (לאחר ה"יום הקובע", לפני השיוך בפועל/ לאחריו/ זכויות נוספות אחרות) וקבל את הצורך המוחשי בהיוועצות מתאימה ובייצוג פוטנציאלי בהמשך, לצורך שמירת הזכויות ומימושן.
* הכותבהינועו"ד והבעלים של משרד עורכי הדין חובב איתן ושות' משרד עורכי דין , המתמחהבתחוםהצוואותוהירושות, וכבןקיבוץשובלבמקורוכתושבקיבוץלהבבהווה, עוסקבנושאבעיקרבתחוםהקיבוצים.
הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
דאר אלקטרוני:
