עורכי דין - חפש עו"ד : תחום עיסוק :אזור בארץ
נזיקין ביטוחדיני עבודהדיני משפחהגירושיןדיני תעבורהמקרקעין נדל"ןמגזר חקלאי  דיני מושבים  קיבוציםהוצאה לפועל בנקאותמשפט פלילי  
משפט מסחרימשפט מנהלימסים - דיני מיסיםצרכנות תביעות קטנות

ראשי  |   הוספת קטע עיתונות  |   כניסת עיתונאים  |   תנאי שימוש  |   צור קשר
שאל שאלתך המשפטית אינדקס עורכי דין סקירת פסיקה לאזרח מאמרים משפטיים לאזרח טיפים משפטיים לאזרח מגזין משפטי מקוון אשף המשפט - חיפוש לפי נושא סדנאות וכנסים משפטיים לאזרח
הרשמ/י לקבלת המגזין המשפטי חינם דאר אלקטרוני:
 
 
 
שם המאמר: הפיתרון הרצוי לבעיית גזי החממה- ינואר 2012 - חלק ראשון
מידע משפטי בנושאים: איכות סביבה - מיסוי בינלאומי - מיסים - גזי חממה = סחר בפליטות - מס פחמן - פרוטוקול קיוטו - התחממות האקלים - מדיניות ופתרונות - אנרגיות נקיות
 


  מאת: עו"ד ורו"ח יואב ציוני
הפיתרון הרצוי לבעיית גזי החממה- ינואר 2012  - חלק ראשון
מאת עו"ד ורו"ח יואב ציוני *

תקציר

פליטות גזי חממה, עקב שריפת דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי) לצורך יצור אנרגיה, מהווים אחד מהגורמים העיקריים להתחממות האקלים.

עמידה ביעדי ההפחתה הנגזרים מהצורך לייצב את האקלים מחייבת מעבר רחב היקף של משק האנרגיה הבינלאומי, ממשק מזהם מבוסס דלקי-מאובנים, למשק המבוסס בעיקרו על אנרגיות נקיות.

מסקנה זו מתחייבת, כיוון שיתר האפשרויות להפחתת פליטות גזי החממה אינן מספיקות או אינן ברות ביצוע. חיסכון והתייעלות בשימוש באנרגיה לא יספיקו לעמידה ביעד הסביבתי הנכסף. האוכלוסייה העולמית לא צפויה להצטמצם אלא דווקא לגדול ולהפוך יותר ויותר צרכנית באורח חייה. מדיניות מצמצמת שתביא לפגיעה ממשית ברווחה וברמת החיים אינה ריאלית הואיל ואף מדינה, מפותחת או מתפתחת, לא תסכים לאמץ מדיניות שכזו. השאלה, הנגזרת מכך, היא מהי המדיניות שתיצור את השינוי הנדרש בשוק האנרגיה. המדיניות שאומצה בפרוטוקול קיוטו, והמקובלת בתצורה כזו או אחרת, על הזרם המרכזי של המלומדים וקובעי המדיניות, מבוססת על יצירת מחיר לזיהום והסתמכות על כוחות השוק החופשי להובלת השינוי. בניגוד לדעה רווחת זו, אנו נטען כאן כי לא ניתן להסתמך רק על כוחות השוק לבדם, ליצירת השינוי הנדרש. הכלכלה המודרנית התפתחה ב- 150 השנים האחרונות תוך התבססות על דלקי מאובנים. התחבורה, התעשייה, אספקת החשמל למגורים, החקלאות ובהתאמה המזון, תלויים כולם בדלק המחצבי.
יתר על כן, תחום האנרגיה עתיר השקעות כבדות בתשתיות לטווח ארוך, דבר שיוצר מונופולים טבעיים וחסמי כניסה גבוהים למתחרים חדשים. כתוצאה מכך, מעבר לאנרגיות חדשות ושינוי באופן השימוש באנרגית המחצבים, כרוך בהכרה בהפסדי עתק עקב זניחת השקעות שנעשו, ובהשקעות ענק בתשתיות חדשות. כך לדוגמא, גידול בשימוש ברכבים חשמליים יצריך הקמת תחנות כוח חדשות. שילוב של אנרגיות רוח ושמש במערכת החשמל הארצית יחייב הקצאת שטחי קרקע נרחבים, בניית קווי הולכת חשמל חדשים והקמת רשת חשמל חכמה. הפרדת ה- CO2 מתהליך שריפת הפחם מחייבת בניית צינורות תת קרקעיים, לאורך עשרות אלפי קילומטרים, לצורך הולכתו לאתרי הטמנה. ואם בכך לא די הרי שבחינת החלופות הקיימות לייצור אנרגיה מלמדת, שהטכנולוגיות המתחדשות לא ניתנות ליישום בהיקף הנדרש לפיתרון בעיית האקלים. ההיקף העצום של השימוש בדלקי המאובנים, העובדה שהתחום עתיר תשתיות, והעדר החלופות, מחייבים מעורבות ומחויבות ממשלתית ישירה וארוכת טווח, כדי להניע תהליכים שבסופו של דבר, יביאו לשינוי הנדרש בשוק האנרגיה. עם זאת, אין בכך כדי לוותר כליל על הצורך, ביצירת מחיר לפחמן, וכפי שמוצע כאן, באמצעות מס פחמן. מס פחמן שיעלה את מחיריהם של דלקים פוסיליים לעומת חלופות נקיות, ייתן נקודת זינוק טובה יותר לאותן חלופות, וכן ובנוסף, יוכל להוות מקור מימון לתמיכה ממשלתית בפיתוחן של פריצות הדרך הטכנולוגיות הנדרשות.

היקפו של האתגר הטכנולוגי שהתחממות האקלים יוצרת
הסכם קופנהגן כלל את המטרה של ייצוב התחממות כדור הארץ, כך שטמפרטורת האקלים תעלה בפחות מ-2 מעלות צלזיוס, לעומת התקופה הפרה-תעשייתית. עמידה ביעד זה מחייבת, על פי ה- IPCC (Intergovernmental Panel on Climate Chang),  הפחתה ברמת פליטות ה- CO2, כך שבשנת 2050, כמות הפליטות השנתית תהיה נמוכה ב- 50 עד 80 אחוזים, לעומת זו של שנת 2000. מאידך, על פי תרחיש של "עסקים כרגיל", כמות צריכת האנרגיה ב- 2050 צפויה להיות גבוהה יותר מפי-2 לעומת הצריכה ב- 2005.  לקיחה בחשבון של צמיחה צנועה של 1.5% לשנה (נתון המגלם בתוכו שיפור משמעותי, אוטומטי, ביעילות בניצול האנרגיה) תביא את העולם לרמת צריכה שנתית בשנת 2050 של  31TW. כדי שהמערכת האקלימית תיכנס למסלול של יציבות, נדרש שכ- 50% מצריכת האנרגיה ב- 2050 תופק ממקורות נקיים מפחמן, ובאשר לשנת 2100, נדרש שכמעט כל האנרגיה תופק ממקורות נקיים מפחמן. צריכת האנרגיה העולמית (כאשר היא נמדדת במונחי כוח, power) עומדת כיום על כ- 16.5 טרה-וואט (TW), מזה כ- 85% מדלקי מאובנים (40% מנפט, 23% מפחם ו-22% מגז טבעי), 8% מאנרגיה גרעינית והיתרה (7%) מתחלקת בין אנרגיות מתחדשות שונות. נשאלת השאלה אפוא האם צריכה של   15TW בשנת 2050, היא בת-ביצוע? האם הטכנולוגיות הנקיות הקיימות, מסוגלות  להחליף את אנרגית המאובנים כדי לספק אנרגיה נקייה בהיקף שכזה? איזו מדיניות עלינו לאמץ כדי שנגיע לרמה שכזו? והאם המדיניות, שקובעי המדיניות בעולם המערבי  (ובפרט האיחוד האירופי), מקדמים בארבע עשרה השנים האחרונות, מקרבת אותנו או שמא מרחיקה אותנו מהיעד?

הצורך בפריצות דרך טכנולוגיות
דלקי המאובנים מהווים מקור אנרגיה זול, אמין, יעיל והניתן לניצול על פי דרישה. הם מהווים את המקור העיקרי לייצור אנרגיה, ומשמשים בעיקר, לצורך ייצור חשמל ודלק. תרומתם של אנרגיות הרוח, השמש והדלקים ביולוגיים, לצריכת האנרגיה העולמית הכוללת היא שולית (כ- 1%). ברמת הטכנולוגיה הקיימת, האנרגיות המתחדשות הקיימות אינן יכולות להוות, בטווח הנראה לעין, תחליף של ממש לאנרגית המאובנים. הן יקרות יותר (לעומת פחם וגז), הן אינן אמינות, האנרגיה המופקת מהן תלויה במשאבי הטבע (רוח, שמש), ועל כן, מקוטעת, תנודתית ובלתי צפויה, והן אינן ניתנות ליישום ופריסה באופן רחב היקף.
המשמעות היא כי נדרשות פריצות דרך טכנולוגיות כדי לייצר חלופות ממשיות (זולות, אמינות וניתנות ליישום נרחב) לדלקי המאובנים. נשאלת אם כן השאלה, איזו מדיניות על הממשלות ברחבי העולם, ובראש ובראשונה במדינות המפותחות שלהן הידע והיכולת המדעית והכלכלית, לאמץ כדי להביא לאותן פריצות דרך טכנולוגיות וליישומן במדינות העולם.

ארסנל הכלים האפשריים בידי קובעי המדיניות
קימות דעות שונות בדבר הדרך שעל מדינות העולם לאמץ כדי להתמודד עם הצורך להקטין את פליטות גזי החממה לצורך ייצור אנרגיה, ולאורך עשרים השנים האחרונות התפתחה בשאלה זו ספרות מחקרית ענפה. הדעה הרווחת סוברת כי על מדינות העולם לאמץ מודל בינלאומי המשלב מכסה וסחר, בדומה לזה שאומץ בפרוטוקול קיוטו. מצדדי גישה זו מאמינים כי באמצעות צירוף המדינות המתפתחות הגדולות (סין והודו), להסכם שימשיך את פרוטוקול קיוטו, והצבת יעדים כמותיים בלוחות זמנים מדורגים ניתן יהיה לצמצם את הפליטות. פיתרון זה משלב קביעת יעדים כמותיים, ביחד עם תמריץ כלכלי  (יצירת מחיר לזיהום וסחר בהיתרים), המיועד להביא לכך שההפחתה (בתוך המכסה הכוללת), תבוצע על ידי מונע הנזק הטוב ביותר. יעילות ההקצאה מתקבלת באמצעות הסחר, המביא את היצרנים לנקודת שיווי משקל  שבה עלויות המניעה השוליות שלהם משתוות. על פי המודל, בנקודת שיווי המשקל, מחיר ההיתרים משקף את עלות המניעה המשותפת אליה התכנסו כל היצרנים, וכמות הזיהום היא היעד הסביבתי שנקבע מראש. גישה כלכלית ישירה יותר מצדדת בקביעת מחיר הפחמן באמצעות הטלת מס על פליטות פחמן, ללא צורך במגבלה כמותית וביצירת מנגנון של סחר. על פי גישה זו, במקום שמחיר הפחמן יקבע על ידי השוק באמצעות סחר בכמות ההיתרים המוקצבת, הוא ייקבע ישירות על ידי המדינה באמצעות מס. כל מפעל ישלם מס בגין כל טון פחמן שנפלט מתחומו. הפנמת המס על ידי פירמות האנרגיה תגרום להן לצמצם את הפליטות, באמצעות השקעת עלויות המניעה הנגזרות מכך או באמצעות צמצום פעילות. התוצאה הסופית צפויה להיות, באופן תיאורטי ובתנאי שוק משוכלל,  זהה לזו של מודל המכסה והסחר, קרי שיווי משקל שבו הקצאת המקורות הינה אופטימאלית, ברמת הזיהום הכוללת שהממשלה הציבה לעצמה ובמחיר שהיה מתקבל בסחר בפליטות.  חוסר האטרקטיביות של מודל המס, טמון בהתנגדות האינהרנטית של הציבור ופירמות האנרגיה, ובהתאמה פוליטיקאים, להטלת מיסים חדשים, ובעובדה שעלות המס היא עלות תזרימית ממשית ולא רק מחיר רעיוני. שתי הגישות דלעיל, משקפות התערבות ממשלתית עקיפה בשווקי האנרגיה (הביקוש וההיצע), באמצעות תמריץ שלילי (מחיר לפחמן) לזהם. המדינה יכולה להתערב בייצור ובשווקי האנרגיה, באופן ישיר, באמצעות תקנים וצווים ממשלתיים. הבעיה במעורבות המבוססת על תקנים וצווים היא בכך שככל שהמדיניות תהיה מבוססת על תקנים וצווים החלים באופן אחיד על כל היצרנים כך גם תיפגע יעילות המדיניות. לכל מפעל ולכל ארובה המאפיינים הייחודיים להם, והפיתרון המותאם לארובה  או מפעל מסוים אינו זהה לזה של מפעל אחר או אף ארובה אחרת באותו מפעל. מכאן גם נובע היתרון של תמרוץ כלכלי על מדיניות מבוססת תקנים. במקום שהמדינה תלמד את פונקציות הייצור של כל יצרן ויצרן, הרי שכל שהיא צריכה הוא לקבוע את רמת הזיהום, הנדרשת, והשוק כבר יביא אותה לפיתרון היעיל. בנוסף הממשלה יכולה לתת סובסידיות, מענקים ותמיכות לשימוש והשקעה באנרגיות הנקיות הקיימות. אלא שהבעיה בסובסידיות לטכנולוגיות קיימות היא שהן אינן מוכוונת מחקר ופיתוח ועלולות ליצור (ויוצרות) סיטואציות של ייצור ויישום  של טכנולוגיות יקרות, לא יעילות (מבחינת ייצור האנרגיה), אשר תרומתן הסביבתית, שנויה במחלוקת. כדי לקדם שינוי התמיכה הממשלתית צריכה להתמקד בעידוד פיתוחן  של טכנולוגיות חדשות ולא בסובסידיות המקדמות פריסה ויישום של טכנולוגיות חילופיות נחותות.

על הגישה אותה יש לאמץ ר' בחלק ב' של המאמר .

* תקציר ממאמרו של עו"ד ורו"ח יואב ציוני ללא הערות השוליים וההפניות השמורות במערכת.
הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לתגובות, שאלות, והערות למאמר זה - לחץ/י כאן
מאמרים נוספים ממשרד:  עו"ד ורו"ח יואב ציוני
טיפים ממשרד:  עו"ד ורו"ח יואב ציוני
סקירת פסיקה ממשרד:  עו"ד ורו"ח יואב ציוני
עורכי דין
קישורים שימושיים לקהל הרחב ולמשרדי עורכי דין
 
דיני משפחה
גירושין | עורכי דין ומידע משפטי
מזונות | עורכי דין ומידע משפטי
מזונות אישה - גירושין | עורכי דין ומידע משפטי
הוצאה לפועל מזונות | עורכי דין ומידע משפטי
מזונות ילדים - גירושין | עורכי דין ומידע משפטי
משפט מסחרי
מכרזים - דיני מכרזים | עורכי דין ומידע משפטי
מיסים עקיפים | עורכי דין ומידע משפטי
רוסיה - עסקים ברוסיה - דין רוסי | עורכי דין ומידע משפטי
יזמות עסקית - משפט מסחרי | עורכי דין ומידע משפטי
זכויות יוצרים - קנין רוחני | עורכי דין ומידע משפטי
הוצאה לפועל ו דיני בנקאות
דיני בנקאות | עורכי דין מידע משפטי
הוצאה לפועל | עורכי דין מידע משפטי
כינוס נכסים - כונס נכסים | עורכי דין מידע משפטי
בקשת רשות להתגונן - סד"מ | עורכי דין מידע משפטי
סדר דין מקוצר - סד"מ | עורכי דין מידע משפטי
משפט פלילי
פלילי | עורכי דין ומידע משפטי
עבירות נוער - פלילי | עורכי דין ומידע משפטי
עבירות מס | עורכי דין ומידע משפטי
עבירות תכנון ובניה | עורכי דין ומידע משפטי
כתב אישום - פלילי | עורכי דין ומידע משפטי
דיני תעבורה
נהיגה בשכרות - תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
פסילת רשיון נהיגה - תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
דיני תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
נהג חדש - דיני תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
דוח תנועה - תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
דיני נזיקין , ו דיני ביטוח
ביטוח לאומי - נזקי גוף | עורכי דין ומידע משפטי
מחלת מקצוע - ביטוח לאומי | עורכי דין ומידע משפטי
אחוזי נכות - ביטוח לאומי | עורכי דין ומידע משפטי
ועדה רפואית - ביטוח לאומי | עורכי דין ומידע משפטי
תאונות דרכים - נזקי גוף ורכוש | עורכי דין ומידע משפטי
דיני מקרקעין - נדל"ן
בית משותף - בתים משותפים | עורכי דין ומידע משפטי
משכנתא | עורכי דין ומידע משפטי
בניה - תכנון ובניה | עורכי דין ומידע משפטי
שכירות - מקרקעין | עורכי דין ומידע משפטי
מקרקעין | עורכי דין ומידע משפטי
מגזר חקלאי מושבים קיבוצים
בן ממשיך - דיני מושבים | עורכי דין ומידע משפטי
אגודה שיתופית - מושבים , קיבוצים | עורכי דין ומידע משפטי
קיבוצים | עורכי דין ומידע משפטי
מינהל מקרקעי ישראל | עורכי דין ומידע משפטי
מיסים מגזר חקלאי | עורכי דין ומידע משפטי
דיני עבודה
עבודת נשים - הריון לידה - דיני עבודה | עורכי דין ומידע משפטי
זכויות עובדים עסקים בקשיים | עורכי דין ומידע משפטי
פיצויי פיטורים - פיצויי פיטורין | עורכי דין ומידע משפטי
הרעת תנאים - דיני עבודה | עורכי דין ומידע משפטי
פיטורים - פיטורין | עורכי דין ומידע משפטי
דיני צרכנות ו תביעות קטנות
תביעות קטנות | עורכי דין ומידע משפטי
הגנת הצרכן - צרכנות | עורכי דין ומידע משפטי
צרכנות | עורכי דין ומידע משפטי
 
 
עבירות מס
עבירות מס
עורך דין יואב ציונימאת: עו"ד ורו"ח יואב ציוני
עבירות מס – הגברת האכיפה ע"י רשויות המס ובתי המשפט
שאל/י שאלתך בנושא: עבירות מס
עורכי דין ומידע בתחום זה ...
 
אזרחות זרה, הגירה, דין זר ומשפט בינלאומי, דרכון אירופאי
ארצות הברית דין אמריקאי - חוו"ד, אכיפת פסקי חוץ, ליטיגציה בינלאומית - אמריקה
עו"ד רזיאל גסלר
פולין אזרחות פולנית, תרגומים, איתור ושחזור מסמכים בפולין
צבי נגלר, עורך דין ונוטריון
אוסטרליה קנדה הגירה לאוסטרליה, ניו זילנד ועוד...
ליסה סגלוב, עו"ד נוטריון
שוויץ דין זר - שוויץ, חוות דעת דין שוויצרי, נאמנויות, מיסוי בינלאומי, עסקים בשוויץ
רוזנברג, קרן-פולק ושות, משרד עורכי דין
רומניה אזרחות רומנית
אריאלה וינטראוב עו"ד נוטריון
רוסיה אוקראינה דין רוסי, עסקים ברוסיה, עסקים באוקראינה
בוריס למפר - משרד עורכי דין נוטריון
ישראל הגירה לישראל , ויזות ורשיונות שהיה בישראל, משרד הפנים
ד"ר רן מובשוביץ, משרד עו"ד
צכיה דין זר - צ'כיה , חוו"ד דין צ'כיה, לימודים בצ'כיה וכו'...
אנואר עמל, משרד עו"ד נוטריון
עורכי דין ומידע בתחום זה ...
 
משכנתא - עורכי דין
משכנתאות - חובות משכנתא
 עורך דין אבנר שטמרמאת: עו"ד אבנר שטמר
קיבלתם הודעת פינוי - מאמר רביעי בסדרה בנושא מימוש משכנתאות ופינוי מדירות מגורים
שאל/י שאלתך בנושא: משכנתא
עורכי דין ומידע בתחום זה ...


כל הזכויות שמורות "מערכת מידע משפטי"
עורכי דין - מידע משפטי לאזרח - דף הביתחוות דעת מומחים יועצים חיצונייםתנאי שימושצור קשר
נזיקין וביטוחדיני עבודהדיני משפחהגירושיןדיני תעבורהמקרקעין - נדל"ןמגזר חקלאי  דיני מושבים  קיבוציםהוצאה לפועל ובנקאותמשפט פלילי
משפט מסחרימשפט מנהלימסים - דיני מיסיםצרכנות , תביעות קטנות
עורכי דין - אינדקס שאל שאלה משפטיתמגזין משפטילמדור בעיתון
ימי עיון , סדנאות , כנסים משפטיים לאזרחסקירת פסיקה - פסקי דין , החלטות, פסק דיןאינדקס מאמריםאינדקס טיפיםכיצד לבחור עו"ד
developed by benchmark