גזל וגניבת סוד מסחרי
עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות , דיני עבודה , דיני נזיקין ו/או ביטוח - גניבת סוד מסחרי - גזל - סודות חברה - סודות מסחריים - משפט מסחרי - דיני עבודה - נזיקין - עוולה - צו מניעה - רשימת לקוחות
שלח שאלה בנושא לעורך דין
גזל וגניבת סוד מסחרי
מאת: עו"ד גיא הרשקוביץ
מאת: עו"ד גיא הרשקוביץ
עסק עשוי לעתים להשקיע מאות ואף אלפי שעות, וממון לא מבוטל, במחקר, פיתוח, בניית בסיס לקוחות קבוע, מידע המייעל או משפר את עבודת העסק, מו"מ ותנאי עסקה עם לקוחות וספקים, חוזי עבודה וכו'.
אך מה קורה במצב שבו צד ג' כלשהו, למשל מתחרה עסקי או עובד לשעבר של העסק, עושה שימוש במידע הנ"ל?
החוק מכיר, באופן כללי, במידע כגון רשימת לקוחות, מחקר ופיתוח והסכמים כסודות מסחריים.
נטילתם ו/או שימוש בהם, ללא קבלת הסכמת הבעלים, אסורים (חריג המתיר שימוש הוא כאשר התגלה הסוד באמצעות "הנדסה חוזרת", כלומר פירוק של מוצר כדי להבין כיצד עובד).
כהגדרת החוק, סוד מסחרי צריך להיות מידע עסקי, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל, המעניק לבעליו יתרון עסקי, ואשר ננקטו אמצעים סבירים כדי לשמור על סודיותו.
מכאן קבע בית המשפט, במקרה בו ביקשה חברת היי-טק למנוע מעובד שלה לשעבר לעבוד אצל חברה מתחרה, בין היתר בשל קיומם הנטען של סודות מסחריים, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר סוד מסחרי.
לגבי תחום ההיי-טק, בו השמירה על סודות מסחריים הנה, כידוע, חשובה עד מאד, נפסק במקרה הנ"ל כי אחד הסממנים לכך שעסקינן ב"סוד מסחרי" הינה, כי על גבי התוכנה צוינה דרגת הסיווג כ"סודי" ואף נקבו במספר העותקים המצויים בשטח.
שימוש אסור בסוד מסחרי עשוי להקים כמה עילות מתחומי משפט שונים, בהם החוזי, המסחרי, הנזיקי ועשית עושר ולא במשפט (תלוי בנסיבות הענין).
במקרה כזה, עומדים לבית המשפט כמה סעדים אפשריים, ובהם פיצוי ללא הוכחת נזק (המכונה פיצוי סטטוטורי) בשווי של עד 100,000 ₪ לכל מסכת מעשים, מינוי כונס נכסים שרשאי להכנס לחצרי הנתבע לצורך תפיסת נכסים או ראיות וכמובן – תביעת הנזקים אותם ניתן להוכיח.
נזק אותו ניתן להוכיח לדוגמה: נניח גניבת רשימת לקוחות של החברה, שהביאה לכך שלקוח מסוים עבר לחברה המתחרה (המפרה). חישוב הכנסות העבר מהלקוח יכול להצביע על נזק בעבר ולעתיד (אובדן ההכנסות כתוצאה מעזיבת הלקוח).
לא אחת קורה שהמפר הוא עובד של החברה. מטבע הדברים, ו-ודאי כשמדובר בעובד ותיק או כזה המועסק בתפקיד טכנולוגי, חשוף העובד לסודות מסחריים של העוסק/החברה.
מסיבה זו, בד"כ יכלול חוזה עבודה התחיבות של העובד לשמור על סודיות (התחייבות כזו קיימת לרוב גם בין חברות המתקשרות בחוזה), ובכל זאת תיתכן הפרה של התחייבות זו (ואז העילה כנגד המפר היא גם חוזית).
יצוין שבמצב כזה תביעה נגד העובד תוגש לבית הדין האזורי לעבודה, שלו סמכות יחודית לדון בגזל סוד מסחרי שנובע מיחסי עובד – מעביד. לבית הדין לעבודה אף סמכות לתת צו מניעה זמני, בכדי להפסיק את הגזל ברמה המיידית, מבלי שיצטרך התובע להמתין עד למתן פסק הדין.
בית המשפט קבע, במקרה הנ"ל, כי החובה המוטלת על עובד לשמור על סודותיו המסחריים של מעסיקו נובעת מהוראות החוק, מיחסי הנאמנות השוררים בין השניים ומהגבלת העיסוק בחוזה העבודה האישי.
מאידך, נקבע בחוק ובפסיקה (במקרה הנ"ל ובית המשפט חזר על קביעה זו גם בקשר עם חב' פארמה), שידע וניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו.
לצורך מניעת פגיעה נוספת בסודיות במהלך ההליכים המשפטיים (מאחר וככלל ולמעט חריגים הליכים משפטיים הנם פומביים), בתובענה לפי חוק עוולות מסחריות ישנה אפשרות לבקש מבית המשפט צו להבטחת אי פרסום סוד מסחרי שהתגלה במהלך ההליך.
האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
אך מה קורה במצב שבו צד ג' כלשהו, למשל מתחרה עסקי או עובד לשעבר של העסק, עושה שימוש במידע הנ"ל?
החוק מכיר, באופן כללי, במידע כגון רשימת לקוחות, מחקר ופיתוח והסכמים כסודות מסחריים.
נטילתם ו/או שימוש בהם, ללא קבלת הסכמת הבעלים, אסורים (חריג המתיר שימוש הוא כאשר התגלה הסוד באמצעות "הנדסה חוזרת", כלומר פירוק של מוצר כדי להבין כיצד עובד).
כהגדרת החוק, סוד מסחרי צריך להיות מידע עסקי, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל, המעניק לבעליו יתרון עסקי, ואשר ננקטו אמצעים סבירים כדי לשמור על סודיותו.
מכאן קבע בית המשפט, במקרה בו ביקשה חברת היי-טק למנוע מעובד שלה לשעבר לעבוד אצל חברה מתחרה, בין היתר בשל קיומם הנטען של סודות מסחריים, כי מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר סוד מסחרי.
לגבי תחום ההיי-טק, בו השמירה על סודות מסחריים הנה, כידוע, חשובה עד מאד, נפסק במקרה הנ"ל כי אחד הסממנים לכך שעסקינן ב"סוד מסחרי" הינה, כי על גבי התוכנה צוינה דרגת הסיווג כ"סודי" ואף נקבו במספר העותקים המצויים בשטח.
שימוש אסור בסוד מסחרי עשוי להקים כמה עילות מתחומי משפט שונים, בהם החוזי, המסחרי, הנזיקי ועשית עושר ולא במשפט (תלוי בנסיבות הענין).
במקרה כזה, עומדים לבית המשפט כמה סעדים אפשריים, ובהם פיצוי ללא הוכחת נזק (המכונה פיצוי סטטוטורי) בשווי של עד 100,000 ₪ לכל מסכת מעשים, מינוי כונס נכסים שרשאי להכנס לחצרי הנתבע לצורך תפיסת נכסים או ראיות וכמובן – תביעת הנזקים אותם ניתן להוכיח.
נזק אותו ניתן להוכיח לדוגמה: נניח גניבת רשימת לקוחות של החברה, שהביאה לכך שלקוח מסוים עבר לחברה המתחרה (המפרה). חישוב הכנסות העבר מהלקוח יכול להצביע על נזק בעבר ולעתיד (אובדן ההכנסות כתוצאה מעזיבת הלקוח).
לא אחת קורה שהמפר הוא עובד של החברה. מטבע הדברים, ו-ודאי כשמדובר בעובד ותיק או כזה המועסק בתפקיד טכנולוגי, חשוף העובד לסודות מסחריים של העוסק/החברה.
מסיבה זו, בד"כ יכלול חוזה עבודה התחיבות של העובד לשמור על סודיות (התחייבות כזו קיימת לרוב גם בין חברות המתקשרות בחוזה), ובכל זאת תיתכן הפרה של התחייבות זו (ואז העילה כנגד המפר היא גם חוזית).
יצוין שבמצב כזה תביעה נגד העובד תוגש לבית הדין האזורי לעבודה, שלו סמכות יחודית לדון בגזל סוד מסחרי שנובע מיחסי עובד – מעביד. לבית הדין לעבודה אף סמכות לתת צו מניעה זמני, בכדי להפסיק את הגזל ברמה המיידית, מבלי שיצטרך התובע להמתין עד למתן פסק הדין.
בית המשפט קבע, במקרה הנ"ל, כי החובה המוטלת על עובד לשמור על סודותיו המסחריים של מעסיקו נובעת מהוראות החוק, מיחסי הנאמנות השוררים בין השניים ומהגבלת העיסוק בחוזה העבודה האישי.
מאידך, נקבע בחוק ובפסיקה (במקרה הנ"ל ובית המשפט חזר על קביעה זו גם בקשר עם חב' פארמה), שידע וניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו.
לצורך מניעת פגיעה נוספת בסודיות במהלך ההליכים המשפטיים (מאחר וככלל ולמעט חריגים הליכים משפטיים הנם פומביים), בתובענה לפי חוק עוולות מסחריות ישנה אפשרות לבקש מבית המשפט צו להבטחת אי פרסום סוד מסחרי שהתגלה במהלך ההליך.
האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
מקרקעין, דיני מושבים וקיבוצים, גישור, בוררויות ועוד...
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
משרד וותיק מאד, מקצועי, אדיב ומנוסה
מקרקעין, יפוי כח מתמשך, דיני מושבים, תכנון ובניה וכו'..
משרד וותיק ומנוסה המעניק ללקוחותיו שירות אישי, מקצועי ואיכותי
משרד וותיק ומנוסה המעניק ללקוחותיו שירות אישי, מקצועי ואיכותי
צוואות, ירושה על פי דין, ניהול עיזבון, ליטיגציה אזרחית מורכבת, משפט מנהלי וכו'.. ליווי אישי, וחשיבה משפטית יצירתית
משרד מוביל בעל מוניטין רב בתחומים: מקרקעין, מגזר חקלאי, מיסים, מושבים, קיבוצים ועוד
חוות דעת דין אמריקאי בבתי המשפט בארץ.
המשרד הוקם ב 1995. בעל וותק ומוניטין רב במתן חוות דעת בתחום הדין האמריקאי.
משרד מקצועי, מסור ומנוסה העוסק בתחומים: אגודות שיתופיות, ירושות, מקרקעין, נזיקין, דיני עבודה, ועוד...
נוסד ב - 2002. משרד איכותי ומקצועי, בעל ניסיון רב בתחומים:
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
הפקעות מקרקעין, מסחרי, מגזר חקלאי, נדל"ן.
גירושין, דיני משפחה, משפט פלילי.
מעל 30 שנות ניסיון בתחומי דיני המשפחה והמשפט הפלילי.
טיפים וחדשות
מידע משפטי מאמרים
© כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info