ביצוע עסקה צרכנית על ידי בעל עסק

ביצוע עסקה צרכנית על ידי בעל עסק
מאת: עו"ד גילעד כהן

מהי הפרשנות הראויה למושג "צרכן" בדין הישראלי? האם יש מקום להכיל את הוראות חוק הגנת הצרכן על צרכן, שהוא "עוסק" המבצע רכישה לשימוש בעסקו?

ככלל, חוק הגנת הצרכן ( "החוק") מגדיר "צרכן" על פי ייעוד העסקה. בהגדרת ייעוד העסקה מדובר על שימוש שעיקרו "...ביתי, אישי או משפחתי". שתי חלופות מבין השלוש אינן מעוררות קושי, אך החלופה של    "אישי" הינה בעייתית כשמדובר ברוכש הפעיל בתחום העסקי.
הפרשנות הנוהגת לחוק מקנה נופך עסקי לרכישת ציוד קבוע לעסק. ספק רב אם פרשנות זו אכן מוצדקת.

כפי שיפורט ויודגם בהמשך, נראה כי יש מקום להחיל פרשנות רחבה יותר למונח שימוש "אישי";
אין עוררין כי במצב בו נרכש נכס על ידי עוסק, בין אם מדובר בעוסק מורשה או בתאגיד, במטרה למוכרו לאחר, אין להקנות לו הגנה צרכנית כיוון שלא הוא "צורך" את הנכס.
לעומת זאת, פעמים רבות רוכש אדם פיזי הפעיל עסקית ציוד ו/או שירות שאינו חלק אינטגראלי מן העסק, לשימושו האישי או לשימוש עסקו, ומבלי להעביר את אותו שירות או מוצר לאחר ( העוסק הוא "משתמש הקצה").
במצבים אלו נראה כי יש מקום לבחון את העסקה שביצע כרכישה צרכנית.
עצם העובדה שהרוכש פעיל בתחום העסקי, אין בה בלבד בכדי לנתק מעמדו האפשרי כצרכן בעסקה;
כאמור, מבחן הייעוד מתמקד באופי שימושו של רוכש בעסקה ספציפית במנותק מאישיותו של אותו רוכש. זוהי הלקונה בפרשנות החוק.

בכדי להמחיש את הסוגיה, נביא "עוסק" המבצע מס' רכישות כשבכל אחת מהן הוא נושא כובע אחר. פעם כרוכש שירות או מוצר שאינו לשימושו האישי, דהיינו לצורך העברתו "למשתמש קצה" או לשימוש כחומר גלם, ופעם לצורך שימושו האישי – בביתו כאדם פרטי או לשימוש אישי בעסקו כציוד קבוע.

לדוגמא, אם רואה חשבון עצמאי רוכש שולחן ומספר כיסאות לשימוש בביתו, אין כל ספק שייהנה מן ההגנות הקבועות בחוק.

ומהו הדין הראוי אם השולחן והכיסאות נועדו לשימוש בחדר הישיבות בעסקו? האם די בשינוי ייעוד השימוש, הגם שנותר "אישי", בכדי לשלול את הגנות החוק?

נראה כי אין כל הצדקה לכך, שכן "אישיותו" של רואה החשבון והבנתו הבסיסית בתחום הריהוט המשרדי הם אלו שיוצרים פערים מובנים בין הצדדים שאינם מתפוגגים גם כאשר הוא רוכש את המוצר לשימוש "אישי" בעסקו.

בהינתן הגדרה רחבה למונח שימוש "אישי", הופכת החלתו של החוק לצודקת בעסקאות כגון דא.  

סיכומו של דבר
נראה כי יש מקום להחיל בדין הישראלי מבחן משוכלל וסובייקטיבי יותר ממבחן הייעוד. מבחן שבו תיבחנה  תכלית הרכישה ואישיותו של הרוכש, ולפיהן תתאפשר הגנה צרכנית על עוסק המבצע רכישה לשימוש עסקי "אישי".


בהמשך
האם פרשנות מעין זו המפורטת לעיל יכולה להקנות הגנה צרכנית אף לתאגיד?


*אין במידע האמור בכדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין בו משום המלצה בעניין הנדון.
**אין לפרסם, להעתיק, לשדר, לשכפל, לצלם, או להפיץ את המידע הנ"ל או חלקו ללא הסכמתו המפורשת על עוה"ד גילעד כהן ו/או מי מטעמו.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.