כיצד תעכבי ביצועו של צו לפירוק שיתוף? מדור ספציפי

כיצד תעכבי ביצועו של צו לפירוק שיתוף? מדור ספציפי

מאת עו"ד אביטל רבינוביץ

תביעה לפירוק שיתוף בדירת מגורים,מהווה,ללא ספק, אחת הדרכים,הנוקשות יותר,לפירוק המשפחה,ולסיום ההליכים המשפטיים בתקופה קצרה יחסית.

במאמרינו "על פירוק שיתוף במקרקעין כזרז לסיום הליכי גירושין בין בני זוג" עמדנו על משמעותה של תביעה לפירוק שיתוף,תוצאותיה,מקורה החוקי ועוד.

במאמר זה,ננסה לבחון,האם קיימת "תרופה",כלשהי,אשר יש בכוחה להמתיק,ולו במעט,את התוצאה המשפטית,הכול כך קשה ומרחיקת לכת,אשר יש בה בכדי "לסתום את הגולל" על מערכת הנישואין .

מקור החיוב לפירוק השיתוף במקרקעין מצוי בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין,התשכ"ט-1969. סע' 37 (א) לחוק, מקנה לכל אחד מבעלי המקרקעין המשותפים זכות לפרק את השותפות בכל עת. פרוק השיתוף הינו זכות יסוד של כל שותף. נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין,כי שיקול דעתו של בית המשפט במניעת פרוק השיתוף הוא מצומצם ביותר.

מנגד, זכאית האישה, להגיש תביעה למדור כנגד בעלה. הזכות למדור הינה חלק מזכותה של האישה למזונות.

בעניין מדור האישה,הרי שהסמכות לדון ולפסוק בעתירתה הינה סמכות מקבילה.היינו, תרצה- הסמכות נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה,תרצה-הסמכות תהא לביה"ד הרבני. סע' 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג – 1953,מקנה לאישה את האפשרות לבחור את הערכאה הרצויה לה בהתאם לבחירתה.

יש לזכור,ששתי הערכאות,הן האזרחית והן הדתית,יידונו בזכויות האישה על פי הדין האישי, היינו הדין העברי, כמחוייב עפ"י סע' 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט - 1959, אלא שבפועל התוצאה אינה תמיד זהה,בבחינת "הדין הולך אחר הדיין".

השוני בין הערכאות,בעניין חובת המדור, מתבטא בכך שבתי הדין פוסקים שזכותה של האישה הינו למדור ייחודי, שם התגוררה עובר לסכסוך,בעוד פסיקת בתי המשפט האזרחיים קבעה, כי אין האישה זכאית על פי הדין האישי למדור ייחודי בדירה בה מבוקש לפרק את השיתוף, אלא למדור חילופי בלבד.

במילים אחרות,בעוד שעפ"י פסיקה רבנית ניתן לדרוש מגורים בדירה נשוא המחלוקת,הרי שעפ"י הפסיקה האזרחית ניתן לחייב את הבעל בחיוב כספי בלבד.
חיוב זה מגלם חיוב כספי בהתאם לרמת הדירה בה התגוררה האישה, אך ניתן לצמצם במספר החדרים לאור העובדה שמספר הדיירים בה פחת.
יוצא אפוא,שאישה,אשר הגישה ראשונה את תביעתה למזונות ומדור בבית הדין הרבני,תהא זכאית לדרוש צו למדור ספציפי בדירה,ובכך "לחסום",ולו באופן זמני, את מכירת הדירה,במקרה שיינתן צו לפירוק שיתוף ע"י ביהמ"ש.

ודוק! אין חולק, כי ביהמ"ש מוסמך לדון בשאלת המדור החלופי במסגרת תביעה לפירוק שיתוף, וזאת כמחויב עפ"י סע' 40(א) לחוק המקרקעין, אולם בנסיבות בהן ביה"ד אמר דברו במסגרת סמכותו באשר לזכות האישה למדור ייחודי, בטרם ניתן צו פירוק השיתוף, הרי שיש לכבד החלטתו ולעכב את פירוק השיתוף, כל עוד זכאית האישה למדור ייחודי ע"פ החלטת ביה"ד. (ביהמ"ש רשאי ליתן צו לפירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת אולם ביצועו יעוכב זמנית כל עוד זכאית האישה למדור ייחודי עפ"י החלטת ביה"ד הרבני.)

כמובן,שעל עיקרון "כבוד הערכאות" לפעול באופן הדדי, כך שבשעה שבית המשפט הורה על ביצוע פירוק השיתוף בדירה,אין ביה"ד מוסמך להתעלם מהחלטת בימ"ש שניתנה ראשונה.

כאשר הפירוד בין בני הזוג הינו ממושך, ואין כל סיכוי לשלום בית או אז לא תהיה לנתבעת כל הגנה מפני תביעה לפרוק שיתוף.

בעניין זה,יפים דבריו של כב' הרב דיכובסקי (אב"ד הרבני גדול) אשר קבע, כי אין לעשות שימוש בצו למדור ספציפי כאשר הנישואין הגיעו לקיצם, והמחלוקת בין הצדדים היא על תנאי הגירושין.

לסיכום

כאשר אישה מעוניינת, בכל מאודה, לשמר את התא המשפחתי,או לחלופין לעכב את הגירושין תוך התגוננות מפני מכירת דירת המגורים (בתנאי שלא ניתן פס"ד ע"י ביהמ"ש)כדאי לשקול להגיש תביעה למזונות ומדור ספציפי בבית הדין הרבני, הליך שיעכב זמנית את ביצוע מכירת הדירה,כל עוד זכאית האישה למדור ייחודי.(יש לשים לב לכך, שההליך ינוהל בתום לב,ולא ימצא פגם בהגשתו.)

הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.