כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

מתן חוות דעת הדין הזר (רוסיה) בתיקי הירושה בישראל


עורכי דין - מידע משפטי: משפט בינלאומי - דיני משפחה - דיני משפחה - דיני ירושה - משפט בינלאומי - דין זר- דין רוסי - חוות דעת מומחה דין רוסי - נוטריון ציבורי רוסי - INURCOLLEGIA -

שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שישה עיגולים
מתן חוות דעת הדין הזר (רוסיה) בתיקי הירושה בישראל
מאת : עו"ד בוריס למפר


קיימת שורה של מקרים בהם הדין הישראלי נדרש למומחה לדין הזר, כדי שייתן חוות דעתו לעניין דין המדינה הזרה, במטרה להפנות את בית המשפט המוסמך לדין שחל על המקרה המונח לפתחו ו/או על הצדדים להידיינות, וזאת בהתאם להוראות ברירת הדין.

המקרים הנפוצים ביותר המעוגנים במשפט הישראלי בהם תידרש חוות דעת כאמור מוסדרים בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה). כמו כן, נדרש מומחה לדין הזר במקרים המפורטים בחוק אכיפת פסקי – חוץ, תשי"ח- 1954 ,ולפי תקנה 10 -רישום עסקאות כשהחותם הוא תאגיד לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 ,פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולעניין מקרים רבים אחרים.

כללי ברירת הדין - נקבעו במשפט הבינלאומי הפרטי והוסדרו בחוק במרבית מדינות העולם. מקובל לחלק את הליך ברירת הדין לשני שלבים: שלב בחירת הפורום המשפטי המתאים ושלב איתור חולית הקשר לצורך קביעת הדין החל. בענייני ירושה, הדין הישראלי קובע כי הסמכות להכריע בעניין המעורב; מסורה רק לבתי המשפט לענייני משפחה והחוק הספציפי קובע את מנגנון בחירת הדין הזר ותוצאות קביעתו.

כללי זהותו של מומחה לדין הזר נקבעו זה מכבר בפסק דינו הידוע של בית המשפט העליון, בתיק ע"א 97/6796 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ'; Berg Inc Imports East , פ"ד נד (1 (697 בעמ'; 707 ,אשר לפיהם עולה כי על המומחה לדין להיות עורך דין (או משפטן) העוסק או שעסק בעבר בפרקטיקה משפטית במסגרת אותה שיטת משפט, הנדרשת לבירור משפטי בארץ. משרדנו עוסק בדיני ירושה, דיני מקרקעין ובמשפט האזרחי. בין השנים 1989-1986 כיהן עו"ד בוריס למפר כנוטריון ממלכתי במוסקבה, רוסיה, ואף כתב מספר מאמרים בדיני הירושה שפורסמו בשפה הרוסית.

בהתאם לחוק הפדרציה הרוסית, הטיפול הבלעדי בתיקי ירושה, לרבות מתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה, מוטל אך ורק על לשכות הנוטריון הציבורי. לפיכך הניסיון והידע שצבר משרדנו מאפשרים לנו להעניק את הטיפול המקצועי הנדרש בתיקי ירושה, מקרקעין ומשפט האזרחי, לרבות בעניין מתן חוות דעת לדין הזר (דיני רוסיה ואוקראינה).

סעיף 136 לחוק הירושה מתייחס באופן ישיר לסמכות בתי המשפט לענייני משפחה בישראל (הרשם לענייני ירושה) בעניין תיקי עיזבון;בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם, שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.

קיימים מקרים רבים בהם המוריש, אדם בעל אזרחות ישראלית, אשר התגורר בשעת מותו בחו"ל ו\או נפטר בזמן שהייתו בחו"ל, מותיר אחריו נכסים בישראל או לחילופין, עת נפטר במקום מושבו האחרון בחו"ל, תושב חוץ שהניח נכסים בישראל.

במקרים אלו חל סעיף 137 לחוק הירושה הקובע את כללי ברירת הדין: על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים .140 עד 138

לצורך מתן צו ירושה או צו קיום צוואה כאמור לעיל, נדרשים בתי המשפט לענייני משפחה בישראל שבסמכותם לדון בעניינים אלו, לברר מה הדין החל על העיזבון. מטעם זה בלבד נדרשים היורשים/המבקשים להמציא חוות דעת מטעם מומחה לדין הזר הקובעת מהו החוק שחל על עיזבון המנוח.

סעיף 137 לחוק הירושה, מורה למומחה לדין הזר לבחון בחוות דעתו את מלוא הנסיבות והזיקות הרלוונטיות, מקום מושבו על המוריש בשעת מותו ואת הוראות הדין החלות.

בד בבד, נקבעו במסגרת החוק עניינים הקשורים לעיזבון, ליורשים ולתקיפת צוואה עת מדובר בירושה עפ"י צוואה.

הוראות בענייני ירושה (עפ"י דין ועפ"י צוואה) במשפט הרוסי הוסדרו בקודקס 1141 בסעיף. הרוסית הפדרציה של) N 51-??) 30.11.1994 האזרחי בקודקס האזרחי הנ"ל נקבעו דרגות יורשים עפ"י דין, ובסעיף 1118 לקודקס האזרחי נקבעו הליכי ירושה עפ"י צוואה.

חשוב לציין כי קיים שוני רב בין הדין הרוסי לעומת הדין הישראלי בעניין דרגות יורשים - במשפט הרוסי נקבעו 5 דרגות יורשים עפ"י דין וכן, בירושה עפ"י צוואה קיימת הוראה מיוחדת בעניין "יורשים מוגנים" (לפי סעיף 1149 לקודקס האזרחי):

" קטינים או ילדיו של המוריש אשר אינם כשירים לעבוד, וכן הוריו ובן- זוגו של המוריש, אשר אינם כשירים לעבוד וכן תלויים במוריש, אשר אינם כשירים לעבוד וזכאים להוריש לפי סעיפים 1 ו-2 של סעיף 1148 לקודקס האזרחי זה, יירשו כל אחד מהם לפחות חצי מהחלק המגיע לו בירושה על פי דין (חלק חובה מעיזבון על פי חוק), וזאת ללא תלות כלשהי בהוראת הצוואה."

על המומחה לדין הזר מוטלת החובה להתייחס להוראות החוק הזר ולתת את דעתו בעניין העיזבון, במסגרת התיק הספציפי שמתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה בישראל. בלא מעט מקרים נדרש המומחה לבדוק סוגיות משפטיות שונות הקשורות לתיק שבפניו. כך,במקרה עסקינו שבתיק העיזבון עם זיקה לדין הרוסי בו מעורב/מעורבת ידוע/ה בציבור, יש צורך להתייחס לפרקטיקה המשפטית ולפסיקות בתי המשפט ברוסיה, לעניין הכרה במעמד ידועים בציבור על פי הדין הרוסי (כאשר אין הכרה כפי שמקובל במשפט בישראל).

כמו כן, על המומחה לדין הזר להתייחס לנושאים הקשורים להרכב העיזבון ולקבוע מהו הדין החל על חלקים מסוימים מהעיזבון כגון מניות בחברה, זכויות בקרנות ותאגידים מסוגים שונים אשר לעיתים פועלים במספר מדינות (תאגידים בינלאומיים).

בדומה לסעיף 138 לחוק הירושה הישראלי, בדין הרוסי קיימת הוראה מיוחדת באשר לכללי ברירת הדין, החלה על העיזבון במקרים שיש הפניה למשפט הבינלאומי הפרטי. סעיף 1224) 1 (לחוק הרוסי שנחקק ביום 2001.11.26 (??-146 N (קובע כי זכות בירושה תקבע עפ"י דין המדינה בה היה מקום מגוריו האחרון של המוריש, אלא אם נקבע אחרת בסעיף זה. בהליך ירושת נכסי מקרקעין יחול דין המדינה בה מצוי הנכס. ירושת נכס מקרקעין הרשום במרשם הממלכתי של הפדרציה הרוסית - תעשה על פי הדין הרוסי. בסעיף 1124)2 (לחוק הרוסי הנ"ל קיימת הוראה נפרדת בדבר תקיפת צוואה, ביטולה, צורתה ואופן ביטולה, אשר קובעת כי יש לממש צוואה על פי חוקי המדינה בה היה מקום מגוריו של המצווה בעת עריכתה או עריכת הוראות לביטולה.

הוראות ברירת דין מיוחדות ניתן למצוא גם בחוק החל במדינת אוקראינה - שם החוק הינו "על המשפט הבינלאומי הפרטי " מיום 23.06.2005 (2709-IV)
מעודכן ליום - .03.10.2019

סעיף 70 לחוק האוקראיני קובע כי הירושה תקוים עפ"י דין מקום מושבו האחרון של המוריש, ככל שבצוואתו לא נקבע כי יחול דין המדינה שהוא אזרח בה. קביעת המוריש בדבר הדין החל, לא תהיה ברת תוקף, במקרה שאזרחותו תשתנה לאחר עריכת הצוואה.

מכוח סעיף 71 לחוק האוקראיני, הדין הזר אשר יחול על ירושת נכסי מקרקעין של

מוריש יקבע עפ"י דין המדינה בה מצויים הנכסים, ואילו על נכסיי מקרקעין הרשומים במרשם ממלכתי של אוקראינה - יחול הדין האוקראיני.

בדיקת המומחה לדין הזר אינה מסתכמת רק בבחינת הוראות החוק הרלוונטיות של מקום מושבו האחרון של המוריש, אלא גם מחייבת בדיקה מקיפה של כל הפרטים שנמסרו לידיו לצורך מתן חוות דעתו.

לדוגמא, המומחה יבדוק האם המסמכים שקיבל הינם ערוכים כדין ומעידים על פטירתו של המנוח, הרכב משפחתו, מקום מגוריו והרכב נכסיו. יתכן כי בית המשפט הדן בתיק ירושה, יזדקק לקבלת הבהרות מהיורשים ולהוספת פרטים, בעקבות חוות דעת תינתן מטעם המומחה לדין הזר, כך נקבע בהחלטת כב' השופט בנימין עזריאלי, בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בת"ע 66248-03-17: " מאחר ועפ"י חוות דעת הדין הזר נקבע כי יורשי המנוח הינם ילדיו הוריו ובת זוגו, על המבקש להעביר מסמכים המעידים על פטירת הורי המנוח וכן על גירושי המנוח ".

*נראה לי שהכוונה לשופט בנימין יזרעאלי-

במשפט הישראלי טרם לובנה עד תום סוגיית ברירת הדין, בדבר סמכותם של בתי הדין הרבניים ליתן צווי ירושה ו/או צווי קיום צוואה. בסעיף 20 לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבנים בישראל, התשנ"ג- 1993 ,נקבעה פרוצדורה לאישור צוואות ועיזבונות והוסדרה סמכותם של בתי-הדין הרבניים למתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה.

אין זה מן הנמנע, כי יתכנו מקרים בהם, מוריש נפטר בחו"ל במקום מושבו האחרון, ויורשיו יבחרו להגיש "בקשה לצו ירושה או לפסק דין לקביעת היורשים בחלקיהם בעיזבון" (תקנה כפא (1) לתקנות לבית הדין-הרבני בישראל).

למרות שנתונה בידי בתי-הדין הרבניים בישראל הסמכות לדון בתיקי ירושה ולקבוע " את מי להזמין לישיבה" (תקנה קפג (2) לתקנות), כמו הזמנת מומחה לדין הזר, לא הוכרע באופן מוחלט האם בתי - הדין הרבניים יפעלו בדרך של ברירת הדין הזר בדומה לחוק הירושה.

הערה:

מאמר זה מהווה מידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף