עורכי דין - חפש עו"ד : תחום עיסוק :אזור בארץ
נזיקין ביטוחדיני עבודהדיני משפחהגירושיןדיני תעבורהמקרקעין נדל"ןמגזר חקלאי  דיני מושבים  קיבוציםהוצאה לפועל בנקאותמשפט פלילי  
משפט מסחרימשפט מנהלימסים - דיני מיסיםצרכנות תביעות קטנות

ראשי  |   הוספת קטע עיתונות  |   כניסת עיתונאים  |   תנאי שימוש  |   צור קשר
שאל שאלתך המשפטית אינדקס עורכי דין סקירת פסיקה לאזרח מאמרים משפטיים לאזרח טיפים משפטיים לאזרח מגזין משפטי מקוון אשף המשפט - חיפוש לפי נושא סדנאות וכנסים משפטיים לאזרח
הרשמ/י לקבלת המגזין המשפטי חינם דאר אלקטרוני:
 
 
 
שם המאמר: תשלום דמי מחלה לעובד - שאלות ותשובות*
מידע משפטי בנושאים: דיני עבודה - יחסי עובד מעביד - דמי מחלה - חוק דמי מחלה - זכויות עובדים - עובדות - שמירת הריון - מדריך משפטי
 
עורך דין משה וקרט

  מאת: עו"ד משה וקרט
תשלום דמי מחלה לעובד - שאלות ותשובות*


מאת: משה וקרט, עו"ד

כללי:-

בהתאם להוראות הדין זכאים עובדים לתשלום דמי מחלה כחלק מתנאי העסקתם. מטרת רשימה זו לשפוך אור על הכללים הקיימים בדין לתשלום דמי מחלה. על מנת להקל על הבנת והפנמת הכללים בנושא זה, נערכה רשימה זו בצורה של שאלות ותשובות.

מהם דמי מחלה ומקורות הזכאות לקבלם?

תשלום דמי המחלה נועד לאפשר לעובד ולבני משפחתו קיום בתקופה בה נבצר מהעובד לעבוד מחמת מחלה.

חוק דמי מחלה, התשל"ו- 1976 (להלן: החוק) מקנה לעובד זכות לקבלת דמי מחלה עבור ימי היעדרותו עקב מחלה. ואולם, אם חל על במקום העבודה הסכם או הסדר קיבוצי או צו הרחבה בנושא תשלום דמי מחלה, זכאות העובד לדמי מחלה נובעת מכוח מקורות אלו.

אם העובד זכאי לדמי מחלה הן לפי החוק והן לפי תנאי העבודה המוסכמים בינו לבין מעבידו או הנהוגים במקום עבודתו, יהיה זכאי העובד לדמי מחלה לפי אחד מהמקורות האמורים, לפי בחירת העובד. בכל מקרה, החוק אינו בא לגרוע מזכויות העובד על פי הסכמים קיבוציים, בין אם חל על העובד החוק ובין אם לאו.

מי זכאי לדמי מחלה מכוח החוק?

בהתאם לחוק עובד שחלה ונעדר מן העבודה עקב "אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי", זכאי לתשלום חלק משכרו בעד ימי המחלה, וזאת עד מכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו.

הוראת החוק הינה רחבה וכוללת היעדרות מהעבודה עקב אובדן כושר עבודה שנבע גם עקב אשמתו של העובד או נטילת סיכונים מצדו.

מהו שיעור התשלום בעד ימי המחלה?

בהתאם לחוק שיעור תשלום דמי המחלה הוא חלקי - עבור יום המחלה הראשון העובד אינו זכאי לתשלום כלשהו; עבור יום המחלה השני והשלישי זכאי העובד ל- % 37.5 משכר העבודה. עבור יום הרביעי ואילך למחלה זכאי העובד ל- % 75 משכר העבודה.

בהסכמים ובהסדרים קיבוציים או בצווי הרחבה רבים נקבעים הסדרים המעניקים תשלום דמי מחלה בשיעור גבוה יותר מזה הקבוע בחוק. כך למשל, ככלל, בהסדרים או בהסכמים החלים בשירות הציבורי זכאי העובד לתשלום ימי מחלה מלא החל מהיום הראשון להיעדרותו של העובד.

גם נוהג הקיים במקום העבודה בדבר תשלום מלא החל מהיום הראשון להיעדרות העובד הינו חל ומחייב את המעביד.

מהי תקופת המחלה המקסימאלית בתשלום לה זכאי העובד?

בהתאם לחוק, עובד זכאי לתשלום דמי מחלה עד מכסת ימי המחלה שנצברה לזכותו. שיעור הצבירה בהתאם לחוק עומד על 18 יום לשנה (יום וחצי לחודש) עד תקרת צבירה של 90 יום. המעביד רשאי למחוק צבירה של ימי מחלה העולה על התקרה של ה- 90 יום.

אם העובד עובד במשרה חלקית או עבד בחודש מסוים לא בכל ימי העבודה שבאותו חודש, יהא העובד זכאי לצבירה של ימי מחלה יחסיים, כאשר חודש עבודה מלא יחשב ל- 25 ימי עבודה.

במקומות עבודה רבים בהם חלים הסכמים או הסדרים קיבוציים זכות הצבירה הינה בשיעורים גבוהים יותר. כך למשל, ככלל, בשירות הציבורי צבירת ימי המחלה הינה בשיעור של 2.5 יום לכל חודש עבודה ולא מוגבלת בתקרה כלשהי.

בהתאם לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976 יש להביא בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה על פי חוק את ההפסקות הבאות בעבודה: 1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם (אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם) 2) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967, 3) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד 4) חופשת לידה.

אלו ימים נכללים בתקופת המחלה?

לגבי עובד ששכרו מחושב על בסיס חודשי (עובד במשכורת) כוללת תקופת המחלה כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים.

לגבי עובד ששכרו מחושב על בסיס יומי או שעתי (עובד בשכר) תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים.

לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה - תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הימים שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו למחלה לבין ימי העבודה באותו רבע שנה.

אם ניצל העובד את מכסת ימי המחלה העומדים לרשותו האם הוא זכאי לדמי מחלה?

עובד שניצל את מלוא מכסת דמי המחלה הצבורה לזכותו אינו זכאי לתשלום דמי מחלה ממעבידו. יחד זאת, המעביד רשאי, אך לא חייב, לשלם ימי מחלה על חשבון ימי מחלה שיצברו לזכות העובד בעתיד.

ואולם, כאשר ההיעדרות מהעבודה נובעת מתאונה, פתוחה הדרך בפני העובד להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי תאונה, בתנאים ובשיעורים הקבועים בחוק.

בנוסף פתוחה הדרך בפני העובד לפנות לביטוח הלאומי בבקשה לקבלת גמלת נכות בתנאים ובשיעורים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי.

אלו רכיבי שכר מובאים בחשבון כבסיס לחישוב דמי מחלה?

בהתאם לחוק צריך לכלול בשכר הקובע לתשלום דמי מחלה: שכר יסוד, תוספת ותק ותוספת פיצוי התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מבצעית.

האם חלה על העובד חובה למסור למעביד הודעה על היעדרותו עקב מחלה?

בהתאם לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, על עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה למסור למעביד הודעה על כך תוך שלושה ימים מהיום הראשון להעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה.

ההודעה תימסר על-ידי העובד או נציג מטעמו, ובתנאי שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו לקיום הוראות אלו.

האם תשלום ימי מחלה מותנה בהצגת אישורים רפואיים?

בהתאם לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, על עובד הפונה למעבידו לשם קבלת דמי מחלה בהתאם לחוק, להמציא תעודת מחלה מאת רופא חתומה בידו, שבה מצויינים הפרטים הבאים: (1) שם החולה ומספר זהותו, (2) אבחון המחלה, (3) התקופה שבה לא היה העובד מסוגל לעבודה עקב מחלה, ואם עדיין אינו מסוגל לחזור לעבודה, התקופה המשוערת שבה לא יהא מסוגל לשוב לעבודה, (4) שם הרופא ומענו (5) תאריך הוצאת התעודה.

עובד החבר בקופת חולים ימציא תעודת מחלה מאת קופת חולים או המאושרת מטעמה, שבה מצויינים הפרטים כאמור.

האם רשאי המעביד להעמיד עובד לבדיקה רפואית מטעמו?

בהתאם לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, במידה והתעורר ספק אצל מעביד לגבי תוכן של תעודת מחלה שלא מאת קופת חולים או המאושרת מטעמה, רשאי המעביד להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנת המעביד ולהיבדק.

מהו מועד לתשלום דמי מחלה?

בהתאם לחוק, דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעביד כדין שכר עבודה לכל דבר ועניין. לכן על המעביד לשלם לעובד דמי מחלה במועד שהיה משלם את שכרו של העובד אילו עבד, זאת בתנאי שתעודת המחלה הוגשה למעביד לפחות שבוע ימים לפני המועד לתשלום. אי- תשלום דמי המחלה במועד תשלום השכר ייחשב כהלנת שכר.

במידה ולא הוגשה תעודת המחלה שבעה ימים לפני המועד תשלום השכר, על המעביד לשלם דמי המחלה במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר הגשת תעודת המחלה.

מה דינו של עובד המועסק במספר מקומות עבודה?

בהתאם לפסיקה עובד המועסק במספר מקומות עבודה, יום אחר בכל מקום עבודה (למשל, עוזרת בית), זכאי לדמי מחלה אצל המעבידים שהעסיקו אותו החל ביום רביעי למחלתו, למרות שייתכן כי יום היעדרותו הרביעי איננו היום הרביעי במניין ימי היעדרויות אצל אותו מעביד.

מה דינה של היעדרות מחמת שמירת הריון?

בהתאם לפסיקה היעדרות מהעבודה עקב שמירת הריון איננה בגדר מחלה או מצב בריאות לקוי. לפיכך, היעדרות כזו איננה מזכה בתשלום דמי מחלה מכוח החוק.

יחד עם זאת, ישנם מקומות עבודה שבהם נוהגים לשלם דמי מחלה עבור תקופת שמירת ההיריון מכוח נוהג מחייב או הסכמים והסדרים החלים במקום העבודה.

מכל מקום, במידה והעובדת אינה מקבלת דמי מחלה ממעבידה רשאית היא להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת גמלת שמירת הריון.

האם עובדת שעוברת טיפולי הפריה זכאית לתשלום מחלה ממעבידה?

סעיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, קובע כי דינה של היעדרות של עובדת מחמת טיפול הפריה חוץ-גופית, דינה כדין היעדרות מחמת מחלה. מכאן, שעל המעביד לשלם לעובדת דמי מחלה בגין היעדרות כאמור.

תנאי לקבלת דמי המחלה הוא שהרופא המטפל אישר בכתב כי הטיפול מחייב היעדרות, ושהעובדת הודיעה על כך מראש למעבידה.

האם עובד שעבד בתקופת ימי המחלה זכאי לתשלום עבור דמי מחלה?

במידה והעובד עבד בתקופת ימי מחלתו וקיבל שכר או תמורה אחרת, רשאי המעביד לשלול ממנו את זכותו לקבל דמי מחלה לפי החוק.

האם ימי מחלה שנפלו במהלך חופשה שנתית ייחשבו לימי חופשה, או לימי מחלה?

בהתאם לסעיף 4(ב)(5) לחוק חופשה שנתית, אין להביא במניין ימי החופשה ימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה.

מכאן, שימי מחלה שנפלו במהלך חופשה שנתית ייחשבו לימי מחלה, ולא לימי חופשה.

האם ניתן לפטר במהלך תקופת מחלה והאם בתקופת ההודעה מוקדמת נמנים ימי מחלה?

עובד חולה אינו חסין מפני פיטורים בתקופת מחלתו וניתן לפטרו בעת מחלתו. כך למשל, אין מניעה לפטר עובד עקב צמצומים במקום העבודה שנעשו במהלך תקופת עבודתו ואינם קשורים למחלתו.

יחד עם זאת, במידה והמעביד מפטר עובד במטרה להתחמק מתשלום ימי מחלה הצבורים לזכות העובד, פתוחה בפני העובד הדרך לפנות לבית הדין לעבודה בטענה, כי פיטוריו נעשו שלא בתום לב.

מכל מקום, תקופת המחלה אינה נכללת בתקופת ההודעה המוקדמת.

האם עובד שסיים עבודתו זכאי לפדות את ימי המחלה שנצברן לזכותו?

החוק אינו כולל הוראה המחייבת את המעביד לשלם לעובד פדיון ימי מחלה שלא נוצלו על ידו במהלך תקופת עבודה. מכאן, שזכות זו אינה ניתנת לפדיון ועם סיום עבודתו מאבד העובד את מכסת ימי המחלה שנצברו לזכותו.

לעומת זאת, בהסכמים או בהסדרים החלים בשירות הציבורי מקובל להעניק פדיון ימי מחלה בשיעורים ובתנאים הקבועים באותם הסדרים או הסכמים. כך למשל, זכאי עובד מדינה היוצא לגמלאות בגיל 55 ומעלה לקבלת פדיון ימי מחלה, בהתאם לשיעורים הקבועים בתקשי"ר.

ביטוח דמי מחלה לפי הסכמים קיבוציים?

קיימים הסכמים קיבוציים בענפים שונים המחייבים ביטוח של העובד בדמי מחלה בקרן דמי מחלה, על ידי תשלום של % 2 או % 2.5 מהשכר. אפשרות זו של ביטוח, ניתנת גם על פי החוק, דבר המשחרר את המעביד מן החובה לשאת בתשלום ימי המחלה.

האם זכאי עובד לקבל דמי מחלה מחמת היעדרות מעבודה בשל מחלת ילד?

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג- 1993, מקנה זכות לעובד שעמו ילד שגילו פחות מ- 16 שנה, לזקוף עד 8 ימי היעדרות מעבודה בשנה, בשל מחלת ילדו, וזאת על חשבון מכסת המחלה הצבורה לזכותו. זאת, בתנאי שבן זוג העובד לא נעדר מעבודתו בגין אותה מחלה. אם הילד נמצא בחזקה בלעדית של ההורה (אמא חד-הורית, למשל) גדלה המכסה השנתית ל- 12 ימים.

כאשר ההיעדרות הינה עקב מחלה ממארת של ילד שטרם מלאו לו 18 שנים, והעובד עבד שנה אחת לפחות אצל אותו המעביד, זכאי העובד להיעדר עד 30 ימים בשנה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה או על חשבון ימי החופשה. אם בן זוגו של אותו עובד לא נעדר מעבודתו, או שהילד החולה במחלה ממארת נמצא בחזקתו הבלעדית, זכאי העובד להיעדר כאמור עד 60 יום בשנה.

בתקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ד-1993, נקבעו הנחיות למימוש הזכויות הנ"ל, לרבות בדבר מתן הודעה למעביד, הצגת אישור רפואי ועוד.

האם זכאי עובד לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות מעבודה בשל מחלת הורה?

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד- 1993, מקנה זכות לעובד שלו או לבן זוגו הורה חולה, שמלאו לו 65 שנה, לזקוף עד 6 ימי היעדרות מעבודה בשנה, בשל מחלת ההורה על חשבון ימי המחלה הצבורים של העובד ובלבד שבן זוגו של העובד הינו עובד שלא נעדר מעבודתו בשל אותה מחלה.

רק מחלה ההופכת את ההורה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום (כגון: אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית ועוד) מצדיקה היעדרות של העובד לשם טיפול בהורה.

עובד שהורהו נמצא במוסד סיעודי אינו זכאי לזקוף לתקופת המחלה הצבורה שלו, היעדרות לשם טיפול בהורה.

בתקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1994 נקבעו הנחיות למימוש הזכויות הנ"ל, לרבות הוראות דבר מילוי הצהרת עובד, צירוף אישורים רפואיים ועוד.

האם זכאי עובד לתשלום דמי מחלה בשל מחלת בן זוג?

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998, מקנה לעובד זכות להיעדר מעבודה עד 6 ימים בשנה מחמת מחלת בן זוגו, על חשבון ימי המחלה הצבורים לזכותו.

תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ט-1999, קובעות גם בהיעדרות כזו צריכות להתקיים בבן הזוג החולה כל ההגבלות של היותו תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום וכן התנאים הנ"ל.

הערות:

*רשימה זו נערכה בחודש 9/05.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לתגובות, שאלות, והערות למאמר זה - לחץ/י כאן
מאמרים נוספים ממשרד:  עו"ד משה וקרט
טיפים ממשרד:  עו"ד משה וקרט
סקירת פסיקה ממשרד:  עו"ד משה וקרט
עורכי דין
קישורים שימושיים לקהל הרחב ולמשרדי עורכי דין
 
דיני משפחה
גירושין | עורכי דין ומידע משפטי
מזונות | עורכי דין ומידע משפטי
מזונות אישה - גירושין | עורכי דין ומידע משפטי
הוצאה לפועל מזונות | עורכי דין ומידע משפטי
מזונות ילדים - גירושין | עורכי דין ומידע משפטי
משפט מסחרי
מכרזים - דיני מכרזים | עורכי דין ומידע משפטי
רוסיה - עסקים ברוסיה - דין רוסי | עורכי דין ומידע משפטי
יזמות עסקית - משפט מסחרי | עורכי דין ומידע משפטי
מיסים עקיפים | עורכי דין ומידע משפטי
זכויות יוצרים - קנין רוחני | עורכי דין ומידע משפטי
הוצאה לפועל ו דיני בנקאות
דיני בנקאות | עורכי דין מידע משפטי
הוצאה לפועל | עורכי דין מידע משפטי
כינוס נכסים - כונס נכסים | עורכי דין מידע משפטי
בקשת רשות להתגונן - סד"מ | עורכי דין מידע משפטי
סדר דין מקוצר - סד"מ | עורכי דין מידע משפטי
משפט פלילי
פלילי | עורכי דין ומידע משפטי
עבירות מס | עורכי דין ומידע משפטי
עבירות נוער - פלילי | עורכי דין ומידע משפטי
עבירות תכנון ובניה | עורכי דין ומידע משפטי
כתב אישום - פלילי | עורכי דין ומידע משפטי
דיני תעבורה
נהיגה בשכרות - תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
דיני תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
פסילת רשיון נהיגה - תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
נהג חדש - דיני תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
דוח תנועה - תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
דיני נזיקין , ו דיני ביטוח
ביטוח לאומי - נזקי גוף | עורכי דין ומידע משפטי
מחלת מקצוע - ביטוח לאומי | עורכי דין ומידע משפטי
אחוזי נכות - ביטוח לאומי | עורכי דין ומידע משפטי
ועדה רפואית - ביטוח לאומי | עורכי דין ומידע משפטי
תאונות דרכים - נזקי גוף ורכוש | עורכי דין ומידע משפטי
דיני מקרקעין - נדל"ן
בית משותף - בתים משותפים | עורכי דין ומידע משפטי
משכנתא | עורכי דין ומידע משפטי
בניה - תכנון ובניה | עורכי דין ומידע משפטי
שכירות - מקרקעין | עורכי דין ומידע משפטי
מקרקעין | עורכי דין ומידע משפטי
מגזר חקלאי מושבים קיבוצים
בן ממשיך - דיני מושבים | עורכי דין ומידע משפטי
אגודה שיתופית - מושבים , קיבוצים | עורכי דין ומידע משפטי
קיבוצים | עורכי דין ומידע משפטי
מינהל מקרקעי ישראל | עורכי דין ומידע משפטי
מושבים | עורכי דין ומידע משפטי
דיני עבודה
עבודת נשים - הריון לידה - דיני עבודה | עורכי דין ומידע משפטי
זכויות עובדים עסקים בקשיים | עורכי דין ומידע משפטי
פיצויי פיטורים - פיצויי פיטורין | עורכי דין ומידע משפטי
הרעת תנאים - דיני עבודה | עורכי דין ומידע משפטי
פיטורים - פיטורין | עורכי דין ומידע משפטי
דיני צרכנות ו תביעות קטנות
תביעות קטנות | עורכי דין ומידע משפטי
הגנת הצרכן - צרכנות | עורכי דין ומידע משפטי
צרכנות | עורכי דין ומידע משפטי
 
 
עבירות מס
עבירות מס
עורך דין יואב ציונימאת: עו"ד ורו"ח יואב ציוני
עבירות מס – הגברת האכיפה ע"י רשויות המס ובתי המשפט
שאל/י שאלתך בנושא: עבירות מס
עורכי דין ומידע בתחום זה ...
 
אזרחות זרה, הגירה, דין זר ומשפט בינלאומי, דרכון אירופאי
ארצות הברית דין אמריקאי - חוו"ד, אכיפת פסקי חוץ, ליטיגציה בינלאומית - אמריקה
עו"ד רזיאל גסלר
פולין אזרחות פולנית, תרגומים, איתור ושחזור מסמכים בפולין
צבי נגלר, עורך דין ונוטריון
אוסטרליה קנדה הגירה לאוסטרליה, ניו זילנד ועוד...
ליסה סגלוב, עו"ד נוטריון
שוויץ דין זר - שוויץ, חוות דעת דין שוויצרי, נאמנויות, מיסוי בינלאומי, עסקים בשוויץ
רוזנברג, קרן-פולק ושות, משרד עורכי דין
רומניה אזרחות רומנית
אריאלה וינטראוב עו"ד נוטריון
רוסיה אוקראינה דין רוסי, עסקים ברוסיה, עסקים באוקראינה
בוריס למפר - משרד עורכי דין נוטריון
ישראל הגירה לישראל , ויזות ורשיונות שהיה בישראל, משרד הפנים
ד"ר רן מובשוביץ, משרד עו"ד
צכיה דין זר - צ'כיה , חוו"ד דין צ'כיה, לימודים בצ'כיה וכו'...
אנואר עמל, משרד עו"ד נוטריון
עורכי דין ומידע בתחום זה ...
 
משכנתא - עורכי דין
משכנתאות - חובות משכנתא
 עורך דין אבנר שטמרמאת: עו"ד אבנר שטמר
קיבלתם הודעת פינוי - מאמר רביעי בסדרה בנושא מימוש משכנתאות ופינוי מדירות מגורים
שאל/י שאלתך בנושא: משכנתא
עורכי דין ומידע בתחום זה ...


כל הזכויות שמורות "מערכת מידע משפטי"
עורכי דין - מידע משפטי לאזרח - דף הביתחוות דעת מומחים יועצים חיצונייםתנאי שימושצור קשר
נזיקין וביטוחדיני עבודהדיני משפחהגירושיןדיני תעבורהמקרקעין - נדל"ןמגזר חקלאי  דיני מושבים  קיבוציםהוצאה לפועל ובנקאותמשפט פלילי
משפט מסחרימשפט מנהלימסים - דיני מיסיםצרכנות , תביעות קטנות
עורכי דין - אינדקס שאל שאלה משפטיתמגזין משפטילמדור בעיתון
ימי עיון , סדנאות , כנסים משפטיים לאזרחסקירת פסיקה - פסקי דין , החלטות, פסק דיןאינדקס מאמריםאינדקס טיפיםכיצד לבחור עו"ד
developed by benchmark