עורכי דין - חפש עו"ד : תחום עיסוק :אזור בארץ
נזיקין ביטוחדיני עבודהדיני משפחהגירושיןדיני תעבורהמקרקעין נדל"ןמגזר חקלאי  דיני מושבים  קיבוציםהוצאה לפועל בנקאותמשפט פלילי  
משפט מסחרימשפט מנהלימסים - דיני מיסיםצרכנות תביעות קטנות

ראשי  |   הוספת קטע עיתונות  |   כניסת עיתונאים  |   תנאי שימוש  |   צור קשר
שאל שאלתך המשפטית אינדקס עורכי דין סקירת פסיקה לאזרח מאמרים משפטיים לאזרח טיפים משפטיים לאזרח מגזין משפטי מקוון אשף המשפט - חיפוש לפי נושא סדנאות וכנסים משפטיים לאזרח
הרשמ/י לקבלת המגזין המשפטי חינם דאר אלקטרוני:
 
 
 
שם המאמר: שכר הבכירים בחברות ציבוריות – היבטים משפטיים
מידע משפטי בנושאים: משפט מסחרי - דיני חברות - דיני בנקאות - בנקים - שכר בכירים - מנהל - חברה - בעלי מניות - חובת אמון - קיפוח המיעוט - עושק מיעוט - חברות ציבוריות -תום לב
 
 עורך דין אבי זילברפלד - נוטריון

  מאת: עו"ד אבי זילברפלד
שכר הבכירים בחברות ציבוריות – היבטים משפטיים

מאת עו"ד אבי זילברפלד *


שכר הבכירים עולה לכותרות זה שנים רבות, ויורד מהן בחלוף זמן קצר.

נראה, כי הפעם הנושא מסרב לרדת מסדר היום הציבורי, וטוב שכך.

יתכן שהדבר נובע מרמות השכר האסטרונומיות המסרבות להתקבל על דעתו של אדם מן היישוב (100 מליון ₪ בשנה לששה בכירים בבנה"פ).

יתכן אף שעיתוי הודעות אלו, בסמיכות להפצת דו"ח מבקר המדינה ביחס לחריגות השכר העצומות בבנק ישראל (כן, אותו בנק ישראל שראשיו הכריזו כי העלאת שכר המינימום תזיק למשק) , וזאת בה בשעה שנחשפנו למראות וצלילים של אנשים קשי יום שאין ידם משגת לקנות אוכל ליל סדר הפסח, ובתי התמחוי כורעים תחת העומס, היא שגורמת לנושא להמשיך ולהכות גלים.

הנושא כה "חם", עד כי ראשות ניירות הערך מבקשת הבהרות ומכריזה כי היא שוקלת להתערב בנושו, ואף ראש הממשלה, בין אירוע בטחוני למו"מ הקואליציוני, מכריז אף הוא כי יש להגביל בחוק משכורות עתק כדוגמת אלו שדווחו.

מאידך, לא ניתן לבטל בהינף יד טענת בעלי החברה כי החלטתם ביחס לגובה המשכורות לגיטימי, הואיל וקיים קשר ישיר בין גובה השכר לרווחי החברה (בהערת אגב נעיר, כי ניתוחים כלכליים מוכיחים שלא תמיד קיים מתאם מלא בין שכר לרווחיות. יתר על כן, ישנם נושאי משרה בכירים בחברות רבות הגורפים הון עתק למרות שחלה ירידה ברווחיות, או אף הפסדים), וכן מכיוון שבדרך זו הם מושכים את מיטב האנשים אל החברה.

לטענתם, גובה השכר הנו באחריותו של הגוף המנהל את החברה, ולא עניין לרגולטורים או לחקיקה. די – לטענתם - בשקיפות ציבורית ובאחריות הגוף המנהל, בכדי להוות ערובה טובה דיה לגובהו של שכר סביר, ראוי והוגן. מובן, כי אלו יפעלו לטרפוד מהלך חוקי שיטול מידם, או למצער יקצץ, בסמכותם לקבוע את השכר כראות עיניהם.

אמנם, ביחס לעמותות מתוקצבות , המליצה בשעתו ועדת אפרתי להגביל את שכר הבכירים. ברם, עתה מדובר בחברות ציבוריות, אשר אינן נזקקות לתמיכת האוצר. עוד נזכיר את היחסים ההדוקים בין הון ושלטון, ולפיכך נראה לנו כי ארוכה הדרך ל הסדרת הנושא בדרך של חקיקה.

הנושא נסקר ונבחן כבר מזוויות שונות, לרבות מהזווית המוסרית, חברתית, כלכלית, כאשר אין חולק שהדבר גורם להחרפת הפערים החברתיים, ולתחושת הקיפוח של רבים וטובים במדינה שיכולים אך לחלום כי במשך כל שנות עבודתם יזכו לקבל את שכרו החודשי של מנכ"ל בנה"פ.

אנסה לתרום את חלקי בנושא, והפעם מהזוויות המשפטית:

השאלה המשפטית הנה: היש ליחיד הגנה מפני בעלי-שררה, באופן שזכאי הוא לעתור לביטול החלטת חברה ביחס למשכורות נושאי משרה בכירים בה?

השאלה מורכבת ביותר, ואנסה – על קצה המזלג – להציג את הבעייתיות מחד גיסא, ואת הפתרונות האפשריים מאידך גיסא :

1. זכות ההתערבות בענייני החברה

1.1 החברה – הינה גוף משפטי יציר הפסיקה אשר תכליתו החוקית הנה " לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה" (ס' 11.(א) לחוק החברות).

1.2 החלטה שנתקבלה כדין ע"י האורגנים המוסמכים של החברה – ולו מהבחינה הפרוצדוראלית - הנה החלטה המחייבת אותה, ואת כל מי שמושפע מאותה החלטה.

1.3 טענת בעלי החברה הנה שההחלטה ביחס לגובה השכר הנה "על חשבונם", ועל כן אין לזולת זכות להתערב בכך. לדעתי, אין בטענה זו כל ממש. נזכיר, כי מאמרנו זה מתמקד בסוגיית השכר בחברה ציבורית. חברה זו – מכוח הגדרתה בחוק הנה – חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה ... ומוחזקות בידי הציבור.

כך, בעל מניות בחברה ציבורית (כהגדרתו בסעיף 177 לחוק , זכאי לעיין במסמכי החברה, לרבות בפרוטוקולים ותקנון ובדוחות כספיים (ס' 184 לחוק) , וכן זכאי להצביע באסיפה כללית שנקבעה בחברה(סעיף 188 לחוק), והחוק אף קובע דרכים לזימונו.

המדובר, אפוא, בחלוקת שכר מופלג לנושאי משרה גם על חשבון בעלי המניות שבציבור.

1.4 מסקנת ביניים הנה, כי אף יחיד בעל אחזקה מינימאלית במניות החברה, הרואה עצמו נפגע מהחלטת החברה, זכאי, לכאורה לערער על תקפות ההחלטה.

2. עמדת בית המשפט ביחס להתערבות בהחלטות חברה

בשורה ארוכה של פסקי דין מביע הממסד השיפוטי דעתו כנגד התערבות יתרה בהחלטות חוקיות של החברה, כך, לדוגמא:

"כלל יסוד בדיני חברות על פיו, אף שחברה היא אישיות משפטית הקיימת ופועלת מפי החוק, אין החוק תובע לעצמו אפוטרופוסות מתמדת על עניני החברה והוא משאיר את הניהול הפנימי למומחים (המנהלים) או למעונינים הישירים (בעלי המניות) ... לפיכך, נמנע בית המשפט בדרך כלל מלשעות לתלונות המיעוט בעניין שהחברה אישרה או יכולה לאשר אותו ברוב קולות, מה עוד שצו כזה אם יינתן יהיה בלתי אופרטיבי למעשה לפי שהחברה יכולה להחליט אותה החלטה מחדש או לאשרר פעולה שנעשתה בדיעבד." (ע"א 226/85 שאשא חברה לניירות ערך והשקעות בע"מ נ' בנק אדנים למשכנתאות והלוואות בע"מ, פ"ד מב (1) 14 בעמ' 22).

עם זאת, כפי שנראה בהמשך, במקרים הראויים, לא נרתעים בתי המשפט למיניהם מלרסן את כוחה של הנהלת החברה, ולבטל החלטות שלדעת בית המשפט יש לבטלן.

3. עילות אפשריות לבטלות החלטת גובה השכר

3.1 עילה פרוצדוראלית: פגם בדרך קבלת ההחלטה

חוק החברות קובע הוראות ברורות בדבר סמכויות האורגנים השונים ויחסי הגומלין ביניהם, בדבר קיום אסיפות, מועד קביעתם ואופן הזימון אליהן, ואף ביחס לתוכן הזימון.

הוכחת חריגה מדפוס הפעולה המותווה החוק, במהלך קבלת ההחלטה ביחס לשכר נושאי משרה - עשוי להביא לבטלותה.

נזכיר בהקשר זה אף את סעיף 55 לחוק החברות, האוסר על החברה והאורגנים שלה לבצע פעולה שיש בה חריגה מן המטרות הקבועות בתקנון, או ביצוע פעולה ללא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה. במצב זה, מסמיך המחוקק את בית המשפט להיעתר אף לבקשת בעל מניה בודד שיש חשש לפגיעה זכויותיו, להפסיק את הפעולה ואף לבטלה.

3.2 קיפוח המיעוט סעיף 191(א) לחוק קובע : "התנהל עניין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו..."

סעיף 192(ב) לחוק קובע : "בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים"

בית המשפט כבר עמדו על כך כי קביעת המונח "קיפוח המיעוט" בחוק החברות משנת 1999, מול המונח "עושק המיעוט" שנהג לפני כן בפקודת החברות, מצביע על מגמת המחוקק להקפדה יתרה על זכויות המיעוט.

הגישה הרווחת כיום הינה כי מבחן הקיפוח הינו מבחן רחב. הדגש המושם הינו על תוצאת הקיפוח יותר מאשר המניע והתנהגות בעל המניות המקפח (ע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטין, פ"ד מו (1) 125).

פרופ. א' חביב- סגל, בספרה דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, חיוותה דעתה (בעמ' 480-479) כי לעניין ה"קיפוח" התובע לא נדרש כלל להראות נזק בפועל: " אלא די בכך שקיים חשש מהותי לחלוקה לא שוויונית, על מנת שבעל המניות יוכל לבסס את תביעתו בגין קיפוח המיעוט."

עם זאת נדגיש, כי נכונותו של בית המשפט להירתם לעזרת המיעוט גדולה יותר כאשר מדובר בחברות פרטיות, שכן בחברות אלו קיים פתח גדול יותר לשרירות כוחו של הרוב וניצול המיעוט, להבדיל מהחברה הציבורית שיש בה יותר איזונים (ועדת ביקורת, פיזור סמכויות בין האורגנים).

בהתאם לפסיקה, משהוכח, באופן לכאורי, קיומו של קיפוח, עובר הנטל לשכמם של בעלי מניות הרוב, לשכנע כי פעלו כראוי, וכי החלטתם האמורה אינה בבחינת קיפוח המיעוט.

"הקיפוח פנים רבות לו, לעיתים מתוחכמות ולעיתים גבוליות ועל סף הרציונל העיסקי. רבות עמלו מלומדים ובתי משפט על הגדרת המונח 'קיפוח', בנסיון לתת ביסוס תיאורטי לשכל הישר ולתחושת ההוגנות העומדים מאחורי הסעיף. קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה. נגישותם של בעלי רוב המניות לעמדות כוח, העולה על זו של המיעוט והרצון למנוע שכוח זה יופעל בצורה פוגענית, הביאו לטווית רשת של הוראות 'אתיות' בחוק ובפסיקה, על מנת לרסנו".

(ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ ואח' פ"ד נ(1) 238 ).

ועוד, מפי השופטת מ' רובינשטיין בעניין צנה (ה"פ 2113/94 צנה בע"מ ואח' נ' פולן בע"מ ואח' פורסם בדינים ועוד, דינים מחוזי כרך כו 347),

"קיפוח המיעוט, המצדיק התערבותו של בית המשפט לפי סעיף 235 יכול ללבוש צורות שונות. עיקרו בהתנהגות בלתי הוגנת, ... רשימת המקרים בהם יגלה בית המשפט קיפוח, אינה רשימה סגורה. בעבר המכנה המשותף של סוגי המקרים היה 'חוסר תום לב ומרמה' שבאמצעותם נשללות זכויות רכושיות מן המיעוט. כיום מופעלים מבחנים אתיים רחבים יותר, הבאים לקבוע נורמה של הגינות גבוהה כדי למנוע יתרון בלתי הוגן או אפליה. יש ובית המשפט מתערב כאשר מתגלה גישה בלתי הוגנת הפוגעת במיעוט הגורמת עוול ...".

מכאן, שבית המשפט, למרות הסתייגותו העקרונית מלהתערב בהחלטות החברה, יתערב כל אימת שימצא כי קיימות נסיבות המצדיקות הגבלת כוחו של הרוב. (ע"א 594/79, פאפקא תעשיות בע"מ נ. רוטברג, פד"י ל"ו (3) 309).

3.3 הפרת חובת תום הלב , חובת האמון וחובת ההגינות

סעיף 192 לחוק קובע:

"(א) בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה, בין היתר, בהצבעתו באסיפה הכללית ובאסיפות סוג, בענינים הבאים:...

סעיף 193 לחוק קובע את החובה לפעול בהגינות על :

(1) בעל השליטה בחברה;
(2) בעל מניה היודע שאופן הצבעתו יכריע ...

סעיף 254 לחוק קובע : "(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה ...

בפס"ד קוסוי (ע"א 817/79, פ"ד לח(39, 253) עמד השופט ברק על כך שנושא משרה אוחז בידיו כח רב, וכי ניסיון החיים מלמד שקיים חשש שמי שבידו הכוח – ינצל אותו לרעה. לפיכך, יש לרסן את הכוח כי : "כוח ללא אחריות משול להפקרות". לפיכך, החוק מטיל על בעל הכוח חובת תום לב ואמונים, על מנת ליצור פיקוח ולהטיל עליו ריסון בהפעלת הכוח.

נציין, כי קיימת מחלוקת למי (מעבר לחברה עצמה) חב נושא המשרה בחובת האמונים, וראו על כך בהרחבה בספרי: אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה, כרך ב', פרק 18, בהוצאת "בורסי".

ביחס להבדל שבין חובת תום הלב לחובת האמונים נפסק שאם מטרתו של עקרון תום הלב הינה למנוע "אדם לאדם - זאב" ולהבטיח "אדם לאדם - אדם", הרי מטרתה של חובת האמונים להבטיח "אדם לאדם - מלאך", קרי: חובת האמונים מטילה חובה כבדה ביותר על נושא המשרה.

4. הדרכים למימוש זכות היחיד כנגד החברה

4.1 תביעה רגילה של הפרט כנגד החברה.

4.2 תביעה נגזרת

מכוח סעיף 194 לחוק, כל בעל מניה רשאי להגיש תביעה נגזרת כנגד החברה. עליו לפנות תחילה לחברה ולדרוש ממנה למצות את זכויותיה ע"י הגשת תביעה. היה וזו לא נענתה כראוי – רשאי הוא להגיש תביעה נגזרת, בשמה, לבית המשפט, בכפוף לאישור בית המשפט.

בהתאם לסעיף 198 לחוק, ביהמ"ש יאשר תביעה נגזרת "אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב". יצוין, כי לתביעה נגזרת הוראות מיוחדות לעניין תשלום האגרה, פסיקת שכ"ט עו"ד ותגמול מיוחד לתובע , כפי הנהוג בתובענה ייצוגית.

4.3 תובענה ייצוגית (תיקון התשס"ה)

חוק החברות מתיר – באישור בית המשפט - להגיש תביעה בשם קבוצה שלכל אחד מן הנמנים עימה עילת תביעה הנובעת מאותה זיקה לנייר ערך.

בית המשפט ישקול אישור התובענה היצוגית, בין היתר, אם זו אכן הדרך המתאימה ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין בשים לב, בין היתר, לגודלה של הקבוצה;

אף לתביעה הייצוגית הוראות מיוחדות לעניין תשלום האגרה, פסיקת שכ"ט עו"ד ותגמול מיוחד לתובע , כפי הנהוג בתובענה נגזרת.

5. לסיכום

לדעתנו, קיימת אפשרות משפטית לפרט לבקש התערבות בית המשפט, באם סבור הוא כי החלטת שכר הבכירים מקפחת את זכויותיו. אין ספק כי מצבה הכלכלי של החברה ותרומת הבכירים למצבה יהיו אחד מוקדי הדיון.

נראה לנו, כי משיוכח כי מצב החברה הורע, או שאין יחס סביר בין משכורות העתק לרווחיותה ו/או מצב נזילותה של החברה, טובים הם סיכויי התובע.

נזכיר בהקשר זה כי חוק החברות קובע הוראות ברורות בדבר חלוקת רווחים (מתן דיבידנד או התחייבות לתיתו ) מותרת ואסורה, כאשר המבחן נעוץ ברווחיות החברה (סעיף 302 לחוק).

במצב זה, כאשר החברה ביצעה חלוקה אסורה, חייב , ככלל, בעל המניה להשיב לחברה את שקיבל, וכל מי שהיה דירקטור במועד החלוקה ייחשב,ככלל, כמי שהפר את חובות תום הלב, זהירות ונאמנות שלו, על כל המשתמע מכך.

נראה לנו, כי הוראות חוק אלו יכולות לשמש, על דרך האנאלוגיה, מבחן סביר לתקפותה של ההחלטה בדבר משכורות עתק, והעתיד הקרוב יוכיח היש מי מהציבור ש"ירים את הכפפה" וינסה להלחם באלי ההון.

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת.

* משרד עו"ד ונוטריון זילברפלד אבי עוסק במשפט מסחרי זה כעשרים שנה. עו"ד זילברפלד הנו מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה".
הערה:
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לתגובות, שאלות, והערות למאמר זה - לחץ/י כאן
מאמרים נוספים ממשרד:  עו"ד אבי זילברפלד
טיפים ממשרד:  עו"ד אבי זילברפלד
סקירת פסיקה ממשרד:  עו"ד אבי זילברפלד
עורכי דין
קישורים שימושיים לקהל הרחב ולמשרדי עורכי דין
 
דיני משפחה
גירושין | עורכי דין ומידע משפטי
מזונות | עורכי דין ומידע משפטי
מזונות אישה - גירושין | עורכי דין ומידע משפטי
הוצאה לפועל מזונות | עורכי דין ומידע משפטי
מזונות ילדים - גירושין | עורכי דין ומידע משפטי
משפט מסחרי
מכרזים - דיני מכרזים | עורכי דין ומידע משפטי
מיסים עקיפים | עורכי דין ומידע משפטי
רוסיה - עסקים ברוסיה - דין רוסי | עורכי דין ומידע משפטי
יזמות עסקית - משפט מסחרי | עורכי דין ומידע משפטי
זכויות יוצרים - קנין רוחני | עורכי דין ומידע משפטי
הוצאה לפועל ו דיני בנקאות
דיני בנקאות | עורכי דין מידע משפטי
הוצאה לפועל | עורכי דין מידע משפטי
כינוס נכסים - כונס נכסים | עורכי דין מידע משפטי
בקשת רשות להתגונן - סד"מ | עורכי דין מידע משפטי
סדר דין מקוצר - סד"מ | עורכי דין מידע משפטי
משפט פלילי
פלילי | עורכי דין ומידע משפטי
עבירות נוער - פלילי | עורכי דין ומידע משפטי
עבירות מס | עורכי דין ומידע משפטי
עבירות תכנון ובניה | עורכי דין ומידע משפטי
כתב אישום - פלילי | עורכי דין ומידע משפטי
דיני תעבורה
נהיגה בשכרות - תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
פסילת רשיון נהיגה - תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
דיני תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
דוח תנועה - תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
נהג חדש - דיני תעבורה | עורכי דין ומידע משפטי
דיני נזיקין , ו דיני ביטוח
ביטוח לאומי - נזקי גוף | עורכי דין ומידע משפטי
מחלת מקצוע - ביטוח לאומי | עורכי דין ומידע משפטי
אחוזי נכות - ביטוח לאומי | עורכי דין ומידע משפטי
ועדה רפואית - ביטוח לאומי | עורכי דין ומידע משפטי
תאונות דרכים - נזקי גוף ורכוש | עורכי דין ומידע משפטי
דיני מקרקעין - נדל"ן
בית משותף - בתים משותפים | עורכי דין ומידע משפטי
משכנתא | עורכי דין ומידע משפטי
בניה - תכנון ובניה | עורכי דין ומידע משפטי
שכירות - מקרקעין | עורכי דין ומידע משפטי
מקרקעין | עורכי דין ומידע משפטי
מגזר חקלאי מושבים קיבוצים
בן ממשיך - דיני מושבים | עורכי דין ומידע משפטי
אגודה שיתופית - מושבים , קיבוצים | עורכי דין ומידע משפטי
קיבוצים | עורכי דין ומידע משפטי
מינהל מקרקעי ישראל | עורכי דין ומידע משפטי
מיסים מגזר חקלאי | עורכי דין ומידע משפטי
דיני עבודה
עבודת נשים - הריון לידה - דיני עבודה | עורכי דין ומידע משפטי
זכויות עובדים עסקים בקשיים | עורכי דין ומידע משפטי
פיצויי פיטורים - פיצויי פיטורין | עורכי דין ומידע משפטי
הרעת תנאים - דיני עבודה | עורכי דין ומידע משפטי
פיטורים - פיטורין | עורכי דין ומידע משפטי
דיני צרכנות ו תביעות קטנות
תביעות קטנות | עורכי דין ומידע משפטי
הגנת הצרכן - צרכנות | עורכי דין ומידע משפטי
צרכנות | עורכי דין ומידע משפטי
 
 
עבירות מס
עבירות מס
עורך דין יואב ציונימאת: עו"ד ורו"ח יואב ציוני
עבירות מס – הגברת האכיפה ע"י רשויות המס ובתי המשפט
שאל/י שאלתך בנושא: עבירות מס
עורכי דין ומידע בתחום זה ...
 
אזרחות זרה, הגירה, דין זר ומשפט בינלאומי, דרכון אירופאי
ארצות הברית דין אמריקאי - חוו"ד, אכיפת פסקי חוץ, ליטיגציה בינלאומית - אמריקה
עו"ד רזיאל גסלר
פולין אזרחות פולנית, תרגומים, איתור ושחזור מסמכים בפולין
צבי נגלר, עורך דין ונוטריון
אוסטרליה קנדה הגירה לאוסטרליה, ניו זילנד ועוד...
ליסה סגלוב, עו"ד נוטריון
שוויץ דין זר - שוויץ, חוות דעת דין שוויצרי, נאמנויות, מיסוי בינלאומי, עסקים בשוויץ
רוזנברג, קרן-פולק ושות, משרד עורכי דין
רומניה אזרחות רומנית
אריאלה וינטראוב עו"ד נוטריון
רוסיה אוקראינה דין רוסי, עסקים ברוסיה, עסקים באוקראינה
בוריס למפר - משרד עורכי דין נוטריון
ישראל הגירה לישראל , ויזות ורשיונות שהיה בישראל, משרד הפנים
ד"ר רן מובשוביץ, משרד עו"ד
צכיה דין זר - צ'כיה , חוו"ד דין צ'כיה, לימודים בצ'כיה וכו'...
אנואר עמל, משרד עו"ד נוטריון
עורכי דין ומידע בתחום זה ...
 
משכנתא - עורכי דין
משכנתאות - חובות משכנתא
 עורך דין אבנר שטמרמאת: עו"ד אבנר שטמר
קיבלתם הודעת פינוי - מאמר רביעי בסדרה בנושא מימוש משכנתאות ופינוי מדירות מגורים
שאל/י שאלתך בנושא: משכנתא
עורכי דין ומידע בתחום זה ...


כל הזכויות שמורות "מערכת מידע משפטי"
עורכי דין - מידע משפטי לאזרח - דף הביתחוות דעת מומחים יועצים חיצונייםתנאי שימושצור קשר
נזיקין וביטוחדיני עבודהדיני משפחהגירושיןדיני תעבורהמקרקעין - נדל"ןמגזר חקלאי  דיני מושבים  קיבוציםהוצאה לפועל ובנקאותמשפט פלילי
משפט מסחרימשפט מנהלימסים - דיני מיסיםצרכנות , תביעות קטנות
עורכי דין - אינדקס שאל שאלה משפטיתמגזין משפטילמדור בעיתון
ימי עיון , סדנאות , כנסים משפטיים לאזרחסקירת פסיקה - פסקי דין , החלטות, פסק דיןאינדקס מאמריםאינדקס טיפיםכיצד לבחור עו"ד
developed by benchmark