כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

כתבות עיתונות - זכות מוסרית – האם רק מוסרית?


עורכי דין - מידע משפטי: משפט מסחרי ו/או דיני חברות - משפט מסחרי - דיני אינטרנט - משפט ואינטרנט - דיני זכויות יוצרים - דיני עיתונות - כתב עיתונות - זכות מוסרית - פיצויים - הפרה


לאחרונה ניתן בבית משפט השלום בתל אביב (11.5.2006) פסק דין המסכם את ההלכות הידועות בתחום הזכות המוסרית של יוצרה של יצירה ומדגים כיצד בית המשפט יישם את ההגנה עליה.


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה שמונה עיגולים
כתבות עיתונות  - זכות מוסריתהאם רק מוסרית?
מאת: עו"ד יורם ליכטנשטיין
הארת פסיקה לאור פסק הדין ת.א. (ת"א) 75851/04 דורפמן רונן נ' YNET ידיעות תקשורת בע"מ

לאחרונה ניתן בבית משפט השלום בתל אביב (11.5.2006) פסק דין המסכם את ההלכות הידועות בתחום הזכות המוסרית של יוצרה של יצירה ומדגים כיצד בית המשפט יישם את ההגנה עליה.
נסקור כעת את פסק הדין תוך נסיון להסיק ממנו על ההלכה החלה ביחס לזכות מוסרית של יוצר ביצירתו.
באותו עניין עבד התובע, רונן דורפמן, ככתב של אתר YNET ועיתון ידיעות אחרונות וחיבר עבורם שורת כתבות ספורט שנועדו להתפרסם באתר האינטרנט, לרבות 12 כתבות על אולימפיאדות קודמות. הכתבות הוכנו לקראת עליית אתר YNET לרשת. לקראת אתונה 2004 החליטו העורכים באתר לעשות בהן שימוש ולהעלותן לרשת. אלא, שהכתבות פורסמו באתר תוך ששם המחבר לא הוזכר בהן.
התובע מחה, דרש ששמו יצורף לכתבות וכן דרש פיצוי והתנצלות. אכן, שם התובע הוחזר לכתבות אך הצדדים לא הגיעו להסכמה על הפיצוי או ההתנצלות שיקבל ולכן הגיש תביעה בה דרש 240,000 ש"ח (20,000 ש"ח פיצוי חוקי בגין פרסום כל אחת מהכתבות).
בפני בית המשפט לא היתה מחלוקת על קיום זכות היוצרים "הרגילה" שהועברה במפורש ל-YNET, אלא שהתובע טען להפרת זכותו המוסרית ובכך התמקד התיק – בשאלות האם הופרה זכותו המוסרית, האם לאתר עומדת הגנה כלשהי ומה הפיצוי לו זכאי התובע אם אכן זכותו הופרה.
זכות מוסרית הינה זכותו של יוצר יצירה שינתן לו קרדיט ביחס אליה בהיקף ובמידה המקובלים ושלא ייעשו בה כל סילוף או הפחתת ערכה. הזכות מעוגנת בסעיף 4א לפקודת זכות יוצרים, 1924, כמו גם בפסיקה ובמשפט הבינלאומי (אפילו בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם).
זכות זו החלה דרכה לא כזכות כלכלית אלא כזכות רגשית, אולם גם כך - לזכות זו אספקט משפטי מחייב. כלומר, למרות קריאתה כ"זכות מוסרית" הרי היא למעשה זכות חוקית המוגנת בדין לכל דבר ועניין ועל כן יש להקפיד בה.
בתי המשפט הכירו בכך שהדין הכללי החל על הזכות המוסרית זהה לדין החל על זכות היוצרים (למשל שאלות תום הלב והשיקולים להענקת סעד). זכות זו נדונה מספר פעמים בערכאות, ביניהן ביחס למגילות הגנוזות, למגדלי עזריאלי ולפסלו של תומרקין בכיכר רבין (ובאחרים פחות מפורסמים) ובכולן היה היחס אליה כאל זכות חוקית ובהתאם להסדרים שנקבעו בחוק.
הזכות המוסרית, כך הדגישו בתי המשפט, אינה עוזבת את ידי המחבר גם אם העביר את זכות היוצרים שלו ביצירה, שכן זו זכות אישית שאינה ניתנת להעברה. זכות זו, בשל אופיה, מוגנת על ידי המחוקק באופן מיוחד, בנפרד מיתר זכויות היוצר ביצירה. בתי המשפט ראו בפרסום היצירה בלא שם המחבר מעשה פסול.
מכיוון שכך, השמטת שם המחבר מהכבה היא פגיעה מהותית בזכותו המוסרית (החוקית) של התובע ועל כן הוא זכאי לסעד ופיצוי.
אלא – מה הוא היקף הפיצוי?
אכן פקודת זכות יוצרים קובע פיצוי חוקי בלא הוכחת נזק של 10,000 ש"ח – 20,000 ש"ח לכל הפרה.
בית המשפט בדק את הסעד המגיע לתובע וחזר על ההלכה לפיה הפיצוי הקבוע בחוק ישתלם לתובע בגין כל הפרה עצמאית ונפרדת או כל יצירה נפרדת ועצמאית שהזכות בה הופרה. בית המשפט הדגיש, כי המבחן אינו מבחן כמותי אלא איכותי "מבחן הזכות המופרת" ולא "מספר האקטים המפרים".
בבחינת הכתבות הספציפיות קבע בית המשפט כי אין קשר רציף בין הכתבות, הן אינן מסתמכות האחת על משנה, בסיסה של כל אחת מהן – עצמאי ואין ביניהן קשרים ישירים אחרים. לא מדובר במספר פרקים אלא ב-12 כתבות עצמאיות באותו תחום. על כן הגיע למסקנה כי התובע זכאי לפיצוי בגין כל אחת מהן.
למרות זאת, הסעד שנפסק על ידי בית המשפט לא הלך יד-ביד עם הפיצוי הקבוע בחוק, אלא חרג ממנו. במהלך הדיון התברר כי מחירה של כל יצירה, אילו היתה נרכשת כדין, היה 300 ש"ח. בית המשפט הכפיל את הפיצוי פי 10, וקבע פיצוי של 3,000 ש"ח בגין כל יצירה, עקב הפרת הזכות המוסרית. נוסף על כך פסק בית המשפט החזר הוצאות ושכ"ט עו"ד מסויים.
סופו של דבר, על העושים שימוש ביצירות שונות, ועל אתר אינטרנט המעוניין ליטול כתבות או תמונות או יצירות אחרות השייכות לאחרים, להקפיד לא רק על זכויות היוצרים ה"רגילות" אלא גם על הזכות המוסרית, תוך הקפדה על מתן קרדיט ראוי ומקובל.
בהערת אגב יש לציין כי בית המשפט בעניין זה קבע, כי המונח "תמצית עיתונאית"  כהגדרתו בחוק, חל על עיתון מקוון, כמו על עיתונות כתובה.



המחבר הינו עורך דין המתמחה בתחום המשפט המסחרי, האינטרנט והקניין הרוחני, וניתן לקרוא עוד ממאמריו באתר http://www.y-law.co.il



הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף