חזרת נאשם מהודיה בבית המשפט

חזרת נאשם מהודיה בבית המשפט
מאת: עו"ד שולמית קהלת

סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כי נאשם רשאי לחזור בו מהודייתו, אם בית המשפט הרשה זאת מנימוקים מיוחדים שירשמו.

השאלה הנשאלת: מה הם אותם "נימוקים מיוחדים" אשר יצדיקו חזרה מהודיה?

ככל, נפסק, כי יותר לנאשם לחזור בו מהודיה שמסר במהלך משפט רק בנסיבות חריגות.

להלן יפורט הקווים המנחים למתן היתר לנאשם לחזור בו מהודייתו:

בנוסף לכך, יילקח בחשבון גם נחישותו של נאשם לנסות להוציא את צדקתו לאור, למרות שרצון זה התגבש     אצלו רק לאחר שכבר הודה.

ההבחנה הינה בין בקשה לחזור מהודיה טרם גזר הדין ולאחר גזר הדין.
    כאשר מדובר בשלב שלאחר גזר הדין, רק בנסיבות חריגות יינתן היתר לחזרה מהודיה בשל החשש כי ההסכמה     של הנאשמים להסדרי טיעון (בעקבותיהם מודה הנאשם) תהא מותנית בחומרת העונש שיוטל עליהם בדיעבד.
    מאידך, כאשר מדובר בבקשה לחזרה מהודיה טרם גזר בית המשפט את דינו של הנאשם, היא תשקף בדרך כלל    את שיקולי הנאשם לגופם של דברים ולא תיתפס כתמרון.

בע"פ3754/91; 4335/91 מדינת ישראל (המשיבה שכנגד) נ' דר' קאסם סמאחת (המערער שכנגד) דובר על רופא שיוצג בערכאה הראשונה על-ידי סנגור ונאשם בעבירות של אינוס ותקיפה מינית. הנאשם חתם על הסדר טיעון לפיו ימחקו עבירות האינוס והוא יודה בעבירות של תקיפה מינית. בטרם גזר הדין חזר בו הנאשם מהודייתו. בית המשפט דחה את בקשתו וגזר עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי לשנה.
המדינה ערערה על קולת העונש והנאשם ערער כל פסק הדין.

בית המשפט העליון בדעת רוב מבטל את הודייתו של הנאשם, וקובע, בין היתר כי "אין להכביד על נאשם שרצונו לחזור בו מהודיה נובע מטעם ענייני וכן, ולא מתוך תמרון פסול".

לסיום הדיון בנושא זה ראוי לציין, כי הכללים המנחים את בית המשפט אינם כללים נוקשים, אין רשימה סגורה של מקרים שרק בהם יינתן היתר לחזור מן ההודיה, והבקשה תישקל, בכל מקרה, על-פי נסיבותיו, לגופה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.