הרצחת וגם ירשת? על יורשים פסולים בדיני ירושה

עורכי דין - מידע משפטי: דיני משפחה - דיני משפחה - דיני ירושה - צוואה - יפוי כח - יורש - יורשים - יורש פסול - השפעה בלתי הוגנת - תלות - עשיית עושר - השבה -מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה

במידה ועולה חשש מהותי כי אחד היורשים מעל באמון המוריש, איננו מוגבלים אך ורק לנקיטת תובענה של התנגדות לקיום צוואה. אפשר וצריך לתבוע גם בתביעה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט

שלח שאלה בנושא לעורך דין

הרצחת וגם ירשת? על יורשים פסולים בדיני ירושה
מאת: עו"ד ד"ר רן מובשוביץ

היורש הפסול

באחד התרחישים השכיחים (לצערנו) בסכסוכי ירושה, אחד מבני המשפחה (לצורך הדוגמא - שמעון) זוכה לאמונו של המנוח (לצורך הדוגמא – משה ז"ל) ומקבל ממנו יפוי כח המאפשר לו לפעול ברכושו בימי חייו.

שמעון מפר את חובת הנאמנות שיש לו כלפי משה ומשתמש ביפוי הכח לצרכיו האישיים, על ידי השתלטות על כספי משה (בעודו בחיים). בדיעבד, מתברר כי שמעון לקח את כספי משה ושילם בהם חובות עתק אישיים שלו.

לאחר פטירת המנוח, מתברר כי שמעון היה אחד מיורשיו של משה, כנרשם בצוואתו, ואנו באים לכדי שאלה מה דינו של שמעון, אשר מעל באמון המנוח בחייו. האם הוא פסול מלרשת את משה בשל מעשיו הנלוזים. האם על היורשים האחרים להיפגע ממעשה המעילה של שמעון המועל, בכך שיפסידו את ירושתם.

כדי להקצין את המצב, נוכל לשאול אם אפשר להעלות על הדעת שבן הרוצח את אביו יזכה לרשת אותו. זהו למעשה מקור הביטוי "הרצחת וגם ירשת" המתאר עיקרון הקובע כי מי שרצח למען הירושה לא יזכה להנות מפרי עוולתו – אותם כספי ירושה.

הדין הישראלי והפסיקה

הדין הישראלי קובע כי יורשים מסויימים פסולים מלרשת את המוריש בשל מעשיהם. אכן, למי שרצח את אביו במטרה להנות מירושתו אין זכות ירושה והחוק ממשיך ומרחיב את העיקרון וקובע כי גם מי שזייף את צוואתו האחרונה של המוריש או העלים אותה לא יהנה מזכות הירושה.

הפסיקה הישראלית הרחיבה את האמור בחוק הירושה והחילה על נושא זה גם ערכי מוסר של החברה. בית המשפט קבע כי יש לו סמכות רחבה ביותר לשלול את זכות הירושה במקום שבו תחושת הצדק מחייבת זאת, אפילו אם לא היתה כוונה להמית את המוריש.

במקרים שכאלו אנו נזקק לעיתים בית המשפט לעשות שימוש בכללי משפט שאינם קשורים באופן ישיר לדיני הירושה, כמו לדוגמא בדיני עשיית עושר ולא במשפט, הקובעים איסור על התעשרות שאינה צודקת ועל הצורך בהשבתה או בתקנת הציבור, המהווה מכלול של נורמות התנהגותיות אשר אנו מבקשים לראות בחברה בה אנו חיים.

יפוי הכח – מה הוא מתיר לשלוח?

אחת ההגנות שעשוי שמעון להעלות כנגד הטענה שמעל באמונו של משה תהא, כי מלכתחילה התכוון המוריש לתת לו את רכושו, כפי שאכן עולה מהוראות הצוואה, ולכן – למעשה, הוא לקח רק את מה ששייך לו, בהתאם לרצונו של המנוח.

טענה זו אינה עומדת במבחן המשפטי המצוי בדיני השליחות. לו רצה משה לתת במתנה חלק מרכושו לשמעון חזקה היא כי היה נותן את הרכוש במתנה. יפוי הכח אינו מלמד על מתן מתנה, אלא על זכות לעשות שימוש ברכוש של השולח לצרכי השולח בלבד. חוק השליחות קובע מפורשות כי אסור שתצמח טובת הנאה לשמעון מנשוא השליחות.

כללי תחרות הוגנת בין יורשים

השימוש האסור שעשה שמעון ביפויי הכח עשוי ללמד על השפעה בלתי הוגנת, שכן אם העביר את רכושו של משה לחזקתו, הוא מנע בפועל ממשה לשנות את צוואתו כאוות נפשו. שומה עלינו לזכור, כי עד ליום פטירתו, עומדת למשה זכותו לעשות בקניינו כרצונו, ובכלל זאת לשנות את הוראות הצוואה לטובת יורש מסויים.

העובדה ששמעון החזיק ביפוי הכח ועשה בו שימוש למטרותיו עשויה להצביע תלות של משה המנוח בו, תלות שעלולה להוות השפעה בלתי הוגנת שמנעה ממשה ז"ל לשנות את צוואתו .

תביעות אפשריות

מן האמור לעיל עולה כי במידה ועולה חשש מהותי כי אחד היורשים מעל באמון המוריש, איננו מוגבלים אך ורק לנקיטת תובענה של התנגדות לקיום צוואה. אפשר וצריך לתבוע גם בתביעה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט, על מנת להשיב את הגזילה לנכסי עזבון המנוח, וניתן גם לעתור לפסילת היורש בשל העיקרון הכללי הקובע כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.