כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

היבטי ביטוח לאומי בהקצאת אופציות לעובדים


עורכי דין - מידע משפטי: דיני עבודה , משפט מסחרי ו/או דיני חברות - דיני עבודה - תכנון מס - השתכרות - טובת הנאה - משפט מסחרי - חברות


הקצאת אופציות לעובדים מעוררת ככלל היבטי מס שמקורם בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ...


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה תשעה עיגולים
היבטי ביטוח לאומי בהקצאת אופציות לעובדים
מאת: עו"ד ורו"ח מאורי עמפלי

הקצאת אופציות לעובדים מעוררת ככלל היבטי מס שמקורם בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), אשר קובע, כי להכנסת עבודה תיחשב  כל "השתכרות או ריווח מהעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו.....".

כלומר, גם הקצאת אופציות לעובד למניות החברה במחיר מימוש הנמוך משוויין הכלכלי של מניות החברה,  הינה בגדר טובת הנאה החייבת במס כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה.

ככלל ניתן לחשוב על שלושה מועדים שונים למיסוי ה
טבה מאופציות בידי עובד. המועד הראשון: מועד הקצאת האופציות; המועד השני: מועד מימוש האופציה למניה; המועד השלישי: מועד מכירת המניה. מיסוי העובד בגין ההטבה בשני המועדים הראשונים יחייב את העובד "להביא כסף מהבית", או למכור חלק מהמניות, לשם מימון תשלום המס.

על
מנת לאפשר לעובד דחיית מס ולמנוע בעדו את הצורך "להביא כסף מהבית" בעת קבלת האופציות, מעוגנים בפקודה הסדרים ספציפיים, אשר דוחים ככלל את מועד אירוע המס למועד מכירת המניות על ידי העובד.

סעיף 102 לפקודה בנוסחו עובר לתיקון 132 לפקודה (להלן: "סעיף 102 ישן"), קבע, כי הכנסתו של עובד מהקצאת אופציות תהא פטורה ממס במועד ההקצאה ובמועד מימוש האופציה למנייה, ובלבד שהאופציות יופקדו בידי נאמן לתקופת החזקה של שנתיים לפחות והכל בכפוף לקיומה של תוכנית אופציות ( Option Plan) ולתנאים נוספים שפורטו במסגרת הסעיף ובכללים שהותקנו מכוחו.

סעיף 102 לפקודה בנוסחו לאחר תיקון 132 לפקודה (להלן: "סעיף 102 חדש") על מכלול הוראותיו, מאפשר, ככלל, לחברה המעבידה לבחור בין שני מסלולי מיסוי: מסלול הכנסת עבודה ומסלול רווח הון. בשני המסלולים מתחייב העובד במס רק במועד המימוש, קרי במועד העברת המניה מהנאמן לעובד או במועד מכירת המניה לצד ג' (על ידי הנאמן), לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שהאופציות הופקדו בידי נאמן והתקיימו תנאים נוספים המפורטים במסגרת הסעיף.

לצד היבטי מס הכנסה, הקצאת אופציות לעובדים עלולה לגרום לחבות בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות (להל
ן: "דמי ביטוח לאומי"). סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), קובע כי דמי ביטוח ישתלמו בגין הכנסה המסווגת כהכנסת עבודה בסעיף 2(2) לפקודה.

מנגד, ריווח הון אינו מקים חבות בדמי ביטוח לאומי.

בפסק הדין בעניין ע"א
6161/05 פקיד שומה תל אביב 3 נ' חגי כץ ואח' נידונה בין היתר, שאלת סיווג ההכנסה המתקבלת בידי עובד ממכירת מניות של חברה תושבת חוץ, שמקורן באופציות שהוקצו לפי סעיף 102 ישן. דהיינו, האם מדובר בהכנסת עבודה או שמא בהכנסה הונית. בית המשפט העליון הכריע, כי מדובר בהכנסה הונית.

צא ולמד, אפוא, כי רווח שמקורו ממימוש אופציות במסגרת סעיף 102 ישן או במסגרת סעיף 102 חדש במסלול רווח הון נחשב כרווח הון ואינו מקים חבות בדמי ביטוח לאומי. לעומת זאת, רווח ממימוש אופציות שמקורו במקרים המפורטים להלן, יקים חבות בדמי ביטוח לאומי:
  1. (1)הקצאת אופציות לפי סעיף 3(ט) לפקודה;
  2. (2)הקצאת אופציות לפי סעיף 102 חדש-מסלול הכנסת עבודה;
  3. (3)הקצאה שאינה באמצעות נאמן לפי סעיף 102 חדש (סעיף 102(ג) לפקודה);
  4. (4)הפרה של תקופת החסימה לפי סעיף 102 חדש (סעיף 102(ב)(4) לפקודה);
  5. (5)הפרה של תקופת החסימה לפי סעיף 102 ישן (ככל שרלוונטי).
בתקופה האחרונה ניתנו שלושה פסקי דין אשר עסקו בסוגיה זו.

בפסק הדין בעניין בל (ת"א) 4961/02
שרון טופז נ' המוסד לביטוח לאומי (2007) (להלן: "עניין טופז") עלתה שאלת מועד חבות התשלום בביטוח לאומי של שני עובדים, אשר קיבלו מהחברה המעבידה אופציות לפי סעיף 3(ט) לפקודה, לרכישת מניות החברה. מניות החברה נסחרו בבורסת הנאסד"ק בארצות הברית. בהסכם האופציות בין החברה לבין העובדים נקבע מנגנון Vesting לפיו האופציות ניתנות למימוש, בהתאם לתקופת הבשלה. חלק מן האופציות הנ"ל הפך להיות בשל (vested) בסוף שנת 2001. בפועל מימשו העובדים אופציות אלו  בסוף שנת 2001 ובתחילת שנת 2002.

המוסד לביטוח לאומי, טען, כי יש לחייב בביטוח לאומי את מלוא האופציות שהובשלו לראשונה בשנת 2001, וזאת על אף שחלקן מומש כאמור למניות הח
ברה רק בשנת 2002. הביטוח הלאומי, סמך טענתו על פסיקת בית המשפט העליון בע"א 7043/99 פקיד שומה כפר סבא נ' יאיר דר, שם נקבע ביחס להקצאת אופציות לפי סעיף 3(ט) לפקודה, כי יש להבחין בין אופציות סחירות הממוסות כבר במועד ההקצאה, לבין אופציות שאינן סחירות, הממוסות רק במועד המימוש של האופציות למנייה.

בעניין
טופז המוסד לביטוח לאומי, טען בהתאמה, כי משחלפה תקופת ההבשלה הראשונה, הפכו האופציות לסחירות.  

בית הדין האזורי לעבודה אימץ את עמדתו זו של המוסד לביטוח לאומי, וקבע, כי לצורך שאלת החבות במס הכנסה וביטוח לאומי אין מ
שמעות למועד בו מומשו האופציות בפועל, אלא למועד בו הפכו סחירות וניתנות למימוש.

בערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 574/07) הגיעו הצדדים לערעור להודעה משותפת, אשר קיבלה תוקף של פסק דין ובמסגרתה נאמר, כי מועד החיוב יהיה רק במועד מימוש האופציות למניות ולא במועד ההבשלה. כלומר, הלכה למעשה הערעור התקבל. יצוין, כי המוסד לביטוח לאומי ניצל את הבמה שניתנה לו והבהיר, בין היתר, באותה הודעה, כי קביעת עיתוי החיוב במועד המימוש תישמר רק לגבי אופציות שהוקצו לפי סעיף 3(ט) עובר לתיקון 132 לפקודה ואך ורק לגבי אופציות שמומשו בתקופת יחסי העובד מעביד.

בפסק הדין בעניין ב"ל (ירושלים) 10134/06 בנק מזרחי ואח נ' ביטוח לאומי סניף ירושלים (2008) (להלן: "עניין בנק מזרחי"), שניתן עוד טרם החלטתו של בית המשפט העליון בעניין חגי כץ, נדרש בית הדין לשאלת מהותה וסיווגה של הכנסת עובדי הבנק, מהקצאת מניות של הבנק במחיר הנמוך מערכם בשוק, וזאת כחלק מהליך הפרטה שעבר הבנק. המניות הופקדו בידי נאמן לתקופה של כ-36 חודשים. עובר למועד ההקצאה, נתנה נציבות מס הכנסה אישור ביחס לתכנית להצעת המכר של מניות הבנק לעובדים.

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי ה
כנסת עובדי הבנק מההטבה שניתנה להם במסגרת הקצאת מניות הבנק, אינה הכנסת עבודה כטענת הביטוח הלאומי, כי אם רווח הון. בית הדין נימק את החלטתו בדמיון הקיים בין מנגנון הקצאת המניות לעובדי הבנק לבין סעיף 102 ישן ולאור פסק הדין המחוזי בעניין חגי כץ, שקבע בדומה לפסיקת בית המשפט העליון, שהרווח שמקורו במניות/אופציות שהוקצו מכוח סעיף 102 ישן, יסווג כרווח הון.

לסיכום, הקצאת אופציות לפי מתווה סעיף 102 חדש במסלול רווח הון או לפי סעיף 102 ישן אינה מקימה ככלל חבות בדמי ביטוח לאומי. לעומת זאת, הקצאה של אופציות, שאינה עומדת
בתנאים של המסלולים הנ"ל עלולה ליצור חבות בדמי ביטוח לאומי ולהקטין את ההכנסה נטו של העובד ממימוש האופציות בסכומים ניכרים (עד לסכום מקסימאלי של כמאה וחמש עשרה אלף ש"ח, בהתאם לשיעורי דמי הביטוח הלאומי ולתקרת תשלום דמי הביטוח הלאומי הנכונים למועד רשימה זו).   


הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף