נחלות חקלאיות – על שימוש מסחרי מותר בנחלה החקלאית

עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי, דיני מקרקעין - מגזר חקלאי - מושבים - נחלה חקלאית - דיני חקלאות - נחלות חקלאיות - פל"ח - תעסוקה לא חקלאית -דיני מקרקעין - מועצת מקרקעי ישראל - החלטה 1101 - שימוש חורג

טעות נפוצה בקרב ציבור החקלאים בישראל הינה התפיסה כי שימוש מסחרי בשטח הנחלה החקלאית, אסור בכל מקרה...

שלח שאלה בנושא לעורך דין

נחלות חקלאיות – על שימוש מסחרי מותר בנחלה החקלאית
מאת: עו"ד דוד דהאן

טעות נפוצה בקרב ציבור החקלאים בישראל הינה התפיסה כי שימוש מסחרי בשטח הנחלה החקלאית, אסור בכל מקרה. כפי שנראה להלן, לא כך הם פני הדברים, וראוי כי חקלאי המבקש להתפרנס מפיתוח ענף מסחרי בנחלתו יקדים לתכנן מהלך זה ויפנה לקבלת יעוץ וליווי משפטי.

הפרנסה מענף החקלאות, ידועה עוד מימי קדם כמלאכה קשה אשר לא תמיד שכר הוגן בצידה. כבר בכתבי חז"ל ניתן למצוא אמרות רבות המלמדות על הקושי בעיבוד האדמה, לדוגמא:

"ר' אלעזר ראה קרקע שנחרשה לרחבה, אמר לה: אפילו תהיי נחרשת לארכך – להפך בסחורה טוב ממך" (יבמ' סג).
וכן:
"אמר ריש לקיש: מהו שנאמר: "עובד אדמתו ישבע לחם"? – אם עושה עצמו כעבד לאדמה – ישבע לחם, ואם לאו – לא ישבע לחם" (סנה' נח).

משטר הנחלות בישראל, יסודו בבנין הארץ ועליית חקלאים לקרקע במהלך המאה הקודמת, לעיתים רבות באזורים נידחים, ובקשיים רבים. כאשר כל חקלאי קיבל לידיו נחלה חקלאית בדמי שכירות שנתיים נמוכים, במטרה לאפשר את פרנסתו ופרנסת ביתו מן המשק החקלאי. כיום, שנות דור ויותר מעליית הישובים החקלאיים לקרקע, נמצאים החקלאים, בין אם דור המייסדים הנמצא בערוב ימיו ובין אם דור ההמשך, במצב בו לא ניתן במקרים רבים להתפרנס מחקלאות במסגרת משטר הנחלות במציאות הכלכלית בת זמננו.

לא ניתן להטיל ספק, בצורך הבסיסי של החקלאים אשר חפצים להמשיך להחזיק בנחלתם ולהתפרנס ממנה – לפתח ענפים מסחריים תומכי חקלאות וחלופיים.
אלא שבניגוד לסברה הבסיסית המוטעת של חקלאים רבים, גם בהיבט דיני התכנון והבניה וגם בהיבט החוזי מול מינהל מקרקעי ישראל – ניתן גם ניתן לפתח בשטח הנחלה החקלאית פעילות תעסוקתית לא חקלאית, אלא שזו מוגבלת לנפח בניה ולמיקום מסוימים בחלקה א' של הנחלה וכרוכה בקבלת היתר מוועדות התכנון והבניה והסדרת השימוש המסחרי מול המינהל.

המציאות המצערת מלמדת, שחקלאים רבים ממהרים להשקיע ממון רב בפיתוח פעילות מסחרית בנחלה החקלאית, ללא התייעצות משפטית מוקדמת, וללא כל התאמה להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, נהלי המינהל או דיני התכנון והבניה בכלל – ואלו מוצאים עצמם לא פעם בפני שוקת שבורה, כאשר ניתן היה להסדיר בנקל את השימוש המסחרי מלכתחילה, אילו הותאם לדרישות דיני התכנון והבניה ולנהלי המינהל.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1101
החלטה זו נתקבלה בשנת 2007 והחליפה את החלטה מס' 755.
החלטה זו מאפשרת בתנאים מסוימים הפעלת שימושים מסחריים כגון: מבני קיט, אולמות ייצור וחנויות ממכר בשטח הנחלה, בין היתר, בתנאים הבאים:

1.זכויות הבניה לתעסוקה לא חקלאית יישארו תמיד חלק בלתי נפרד מהנחלה.
2.על השימושים לתעסוקה לא חקלאית להיות מאושרים בתכנית תקפה או בהיתר תקף לשימוש חורג.
3.השטח המבונה הכולל לשימוש מסחרי לא יעלה על 500 מ"ר.
4.השימוש המסחרי יתקיים בחלקת המגורים של הנחלה בלבד.

להחלטה זו תנאים נוספים, אשר קצרה היריעה מלפרטם, אולם החשיבות בהחלטה זו היתה בהבנת הצורך של מגזר החקלאים, אשר אינם מסוגלים להתפרנס מחקלאות בלבד במציאות בת זמננו – ובמתן האפשרות לפתח ענפים מסחריים, במגבלות סבירות, בתוך שטח הנחלה החקלאית.

כנגד החלטה מס' 1101 הוגשו עתירות לבג"צ – בעיקר כנגד העובדה שהיא מאפשרת השכרה של התעסוקה המסחרית והסדרת חובות עבר בגין שימושים מסחריים בנחלה תמורת תשלום עבור ארבע שנות שימוש ללא קשר למשך השימוש המסחרי בעבר.
ברי, כי העתירות הללו, כמו דומות להלן, הוגשו מצד גורמים שאינם אוהדי המגזר החקלאי ונעדרי רגישות לצרכיו.

יחד עם זאת, החלטת הנהלת המינהל מס' 1955, קובעת כי המינהל ימשיך להסדיר שימושים מסחריים בהתאם להחלטה 1101, ככל שההסדרה תואמת גם את החלטה 755. אמנם המדובר ביצור כלאיים – אך גם הוא מאפשר לציבור החקלאים להסדיר שימושים מסחריים בנחלה.
במציאות משפטית זו, יכול הציבור החקלאי לפתח ענפים תומכי חקלאות וחלופיים על מנת להמשיך ולהחזיק בנחלה ולהתפרנס ממנה בכבוד. מאידך, התעלמות ממתווה זה עשויה לגרור חקלאי אשר אך חפץ להתפרנס מענף נוסף, להליכים פליליים מצד הועדה לתכנון ובניה ולתביעות פינוי ותשלום דמי שימוש ראויים מצד המינהל – כאשר ניתן היה להשכיל ולהימנע מכך...

סוף מעשה במחשבה תחילה
ידע חקלאי פיקח, טרם ישקיע ממנו בפיתוח ענף מסחרי בנחלה חקלאית, יפנה לעו"ד המתמצא בתחום, ויקבל יעוץ וליווי משפטי בתהליך זה, כמו כן מומלץ לכל המפעילים שימושים מסחריים בנחלה חקלאית ללא היתר לבחון ללא דיחוי את אפשרויות הסדרת השימוש – השקעה קטנה בהתאמת השימוש המסחרי לדיני התכנון והבניה ולנהלי המינהל – אשר עשויה לחסוך ממון רב ומפח נפש.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.