בימים אלה, בהם מתחדשת תנופת גיוס עובדים, אני מבקש להזכיר לכל הקוראים העומדים לפני קבלה לעבודה (וגם לאלה שכבר עובדים...), כי על פי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002, חייב כל מעסיק (בסייגים שנקבעו בחוק), למסור לעובד (לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו או מדרישת העובד שכבר החל לעבוד לפני חקיקת החוק), הודעה בכתב שבה יפורטו תנאי העבודה של העובד לפי הוראות החוק.
בין היתר, נדרש המעסיק על פי החוק לציין את זהותו, את תאריך תחילת העבודה (ואם חוזה העבודה הוא לתקופה קצובה - תקופת העבודה), לתאר את עיקרי התפקיד של העובד, לציין את אורך יום העבודה הרגיל (או שבוע העבודה הרגיל).
מומלץ במיוחד לכל עובד לדרוש מן המעסיק לציין בהודעה (כמתחייב על פי החוק), את סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי התשלום (אלא אם נקבע שכר עבודתו של העובד על פי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו - שאז יצויין דירוג העובד ודרגתו) וכן לדרוש מן המעסיק לפרט את סוגי התשלומים של המעסיק ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד, והגופים שאליהם המעסיק מעביר בפועל את התשלומים האמורים.
בקרב המעסיקים יש נטייה "לשכוח" עניין זה ואולם מדובר במרכיב חשוב ביותר של תנאי ההעסקה והפרישה של כל עובד. לבסוף נזכיר, כי החוק גם דורש מהמעסיק להודיע לעובד על שינוי בתנאי העסקתו (בסייגים המפורטים בחוק).
הערה: הוראות החוק הנ"ל לא יחולו לגבי עובד שתקופת עבודתו אינה עולה על שלושים ימים.
עובדים: דעו לעמוד על זכויותיכם!
|