כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

סרבני גט - צווי הגבלה כנגד המסרב לקיים את פסק הדין שהורה על גירושין


עורכי דין - מידע משפטי: דיני משפחה - דיני משפחה - סרבני גט - גירושין - סרבן גט - צווי הגבלה - עיכוב יציאה - צו מאסר - לקוח מוגבל בבנק - איסור עיסוק


...כן מוסמך בית הדין לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הסרבן, מיטלטלין או מקרקעין...


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
בתמונה יש עיגול אחד
צווי הגבלה כנגד המסרב לקיים את פסק הדין שהורה על גירושין
מאת : עו"ד ליאן קהת

לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה 1995  קיימת אפשרות לבקש צווי הגבלה כנגד  בן /בת הזוג המסרב לקיים את פסק הדין שהורה על גירושין להלן "בן הזוג הסרבן".

קיימת שורה של הגבלות אותה נתן להפעיל  כנגד בן הזוג הסרבן לרבות עיכוב יציאה מן הארץ, מניעת קבלת דרכון או אחזקתו, מניעה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה, צו מאסר, מניעה מלפתוח חשבון בנק או הפסקת פעילות חשבון קיים תוך קביעה כי הסרבן הינו "לקוח מוגבל מיוחד",  איסור לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין לדוגמא רואה חשבון, רופא, עו"ד,  או להפעיל עסק הטעון רישוי על פי דין לדוגמא עסק בתחום המזון.

כן מוסמך בית הדין  לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הסרבן, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות לכונס הנכסים מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתוקפו.

כן מוסמך בית הדין להורות על  עיקול של קצבה או גמלה לצורך תשלום חוב מזונות.

אם האדם שנגדו ניתן צו ההגבלה לא קיים את פסק הדין בתוך 30 ימים מיום מתן הצו, רשאי בית הדין, בצו הגבלה נוסף , להורות על עיכוב או על שלילה של גמלה או קצבה, המשתלמת לסרבן  על פי חיקוק, לתקופה של עד  שישה חודשים, ובית הדין אף רשאי להאריכה לתקופות נוספות.

במקרה של מתן הגבלות כנגד אישה נשיא בית הדין הרבני הגדול אמור לאשר את מתן צו ההגבלה. לצורך זאת יש לקיים אצל נשיא בית הדין הרבני הגדול שימוע.
בהחלטה
שנתנה על ידי בית הדין הרבני בחיפה  ביום 15.11.12 החליט  בית הדין הרבני האיזורי להרחיב מתן צווי הגבלה על האישה . במקרה זה ניתנו כנגד  האישה הגבלות מסוג עיכוב יציאה ומניעה לחידוש דרכון. בית הדין הורה על הרחבת ההגבלות תוך הוצאת הגבלות נוספות כנגד האישה והן  הגבלת רשיון נהיגה והגבלת חשבון בנק.  

בית הדין במתן החלטתו  קובע כי חלוף הזמן במהלכו מסרבת האישה לקיים את פסק הדין לגירושין הוא כשלעצמו יש בו עילה לשקול ולהחמיר את הסנקציות כנגד האישה.  

במקרה זה דובר בפסק דין לגירושין משנת 2006 שטרם קויים על ידי האישה. כמו כן נקבע כי הגם שבפועל הבעל הוא זה שאשם בפירוד הרי שלאור ההוכחות שהביא הבעל לפיהם האישה מקיימת מערכת יחסים הדוקה עם אחר מהווים "דבר מכוער" המצדיקים החרפת הסנקציות כנגדה.



הערה : עו"ד ליאן קהת ייצגה את הבעל בהליכים המשפטיים בתיק זה.


================================================================




חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995
1. ציות לפסק דין של גירושין    
תיקונים: התשנ"ה, התש"ס, התשס"ד, התשס"ז)
(א) קבע בית דין רבני, בפסק דין או בהחלטה (בחוק זה - פסק דין), שאיש יתן גט לאשתו והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדו בהתאם להוראות סעיף 4, צו הגבלה כמשמעותו בסעיף 2, צו הגבלה בדרך של עיכוב או שלילה של גמלה או קצבה כמשמעותו בסעיף 2א, או צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה כמשמעותו בסעיף 3 או צו הגבלה בדרך של בידוד בהתאם להוראות סעיף 3א (להלן - צו הגבלה).
(ב) לענין סעיף זה, אין נפקה מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת.
(ג) קבע בית דין רבני בפסק דין, שאשה תקבל גט מבעלה, והאשה לא קיימה את פסק הדין, רשאי בית הדין באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ובמטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדה צו הגבלה.
(ד) על צו הגבלה לפי סעיף קטן (ג), לא יחולו הוראות סעיף 6.
(ה) נשיא בית הדין הרבני הגדול לא יתן את אישורו, אלא לאחר ששמע את טענות הצדדים במעמד הצדדים; לא התייצב צד לדיון אף שזומן כדין, יכול שהצו יינתן בהעדרו.
(ו) הוצא צו הגבלה כנגד אשה מכוח הוראות סעיף קטן (ג), לא תידון בקשת הבעל ליתן לו היתר נישואין עד תום שלוש שנים מיום הוצאת צו ההגבלה.
2. תוכנו של צו הגבלה
תיקונים: התשנ"ו, התש"ס, התשס"ד, התשס"ז)
(א) מבלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), התשט"ז-1956, רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה, לפגוע בזכויות המפורטות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה ובתנאים שיקבע:
(1) לצאת מן הארץ;
(2) לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, להחזיק בהם או להאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל;
(3) לקבל, להחזיק או לחדש רשיון נהיגה;
(4) להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר כמשמעו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב];
(5) לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין;
(6) לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;
(7) היה האדם שנגדו ניתן צו ההגבלה אסיר או עצור -
(א) לקבל חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן - הפקודה);
(ב) לקבל ולשלוח מכתבים, למעט כתבי בי-דין או מכתבים לעורך דינו או מעורך דינו, לטוען רבני או מטוען רבני וכן למבקר המדינה או ממבקר המדינה;
(ג) לקבל מבקרים פרט לאלה: עורך דין, איש דת, טוען רבני, מבקר רשמי, וכן ילדיו הקטינים של האסיר או העצור שבית משפט או בית דין מוסמך קבע הוראות בדבר ביקוריהם; אין בצו הגבלה שניתן לפי פסקה זו למנוע ממנהל בית סוהר או בית מעצר להתיר ביקור של אדם אצל אסיר או עצור אם שוכנע כי יש בביקור כדי להביא לקיום פסק הדין;
(ד) להחזיק חפצים אישיים בבית הסוהר או בבית המעצר, למעט חפצים הדרושים לשם שמירה על בריאותו ומסמכים הקשורים לחקירתו או למשפטו;
(ה) לעבוד בעבודה אשר משולם בעבורה שכר;
(ו) לקנות מצרכים בבית הסוהר או בבית המעצר למעט מצרכים הדרושים לו לשם שמירה על בריאותו;
(ז) להשתחרר שחרור על–תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר לפי סעיפים 2 או 3 לחוק שחרור על–תנאי ממאסר, התשס"א-2001, למעט שחרור כאמור בשל חולניות מתמדת;
(ח) להשתחרר שחרור מינהלי לפי סימן ט'1 בפרק ב' לפקודה;
(ט) נמחקה).
(ב) בלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956, ומהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה -
(1) להטיל, על אף האמור בכל דין, עיקול על גמלה או קצבה, המשתלמת על פי חיקוק, למעט גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א 1980- (להלן - גמלת הבטחת הכנסה), לשם גביית חוב מזונות המגיעים על פי פסק דין לאשתו או לילדו של מי שניתן נגדו הצו; 2) לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של מי שניתן נגדו הצו, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות לכונס הנכסים מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתוקפו; צו לפי פסקה זו לא יפגע בזכותו של נושה, לרבות כל מי שתלוי במי שניתן נגדו הצו, לרדת לאותם נכסים.
2א. צו הגבלה - עיכוב ושלילה של גמלה או קצבה
תיקון התשס"ז)
(א) נתן בית הדין צו הגבלה כמשמעותו בסעיף 2, והאדם שנגדו ניתן הצו לא קיים את פסק הדין בתוך 30 ימים מיום מתן הצו, רשאי בית הדין, בצו הגבלה, להורות על עיכוב או על שלילה של גמלה או קצבה, המשתלמת לו על פי חיקוק, לתקופה שלא תעלה של שישה חודשים, ורשאי בית הדין הרבני להאריכה לתקופות נוספות כאמור, והכל כמפורט להלן:
(1) בחודש הראשון לאחר שניתן צו ההגבלה - עיכוב בשיעור שלא יעלה על 25% מהגמלה או מהקצבה;
(2) החל בחודש השני לאחר שניתן צו ההגבלה - עיכוב בשיעור שלא יעלה על 50% מהגמלה או מהקצבה;
(3) החל בחודש השביעי לאחר שניתן צו ההגבלה לראשונה לפי הוראות סעיף קטן זה - עיכוב או שלילה בשיעור שלא יעלה על 50% מהגמלה או מהקצבה, לרבות שלילת כל הגמלה או הקצבה שעוכבה עד אותו מועד; בית הדין הרבני לא יורה על שלילה של גמלה או קצבה כאמור בפסקה זו, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן להביא לקיום פסק דין של גירושין בדרך אחרת לפי חוק זה ומטעמים שיירשמו.
(ב) בית הדין הרבני לא יורה על עיכוב או שלילה של גמלת הבטחת הכנסה, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן להביא לקיום פסק דין של גירושין אף בדרך של צו הגבלה לפי סעיף קטן (א), ומטעמים שיירשמו.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956, ומהוראות סעיף 2.
3. צו הגבלה - מאסר כפיה
(א) ציווה בית דין רבני בצו הגבלה לכוף אדם במאסר לציית לפסק הדין (להלן - מאסר כפיה), יחולו הוראות סעיף 6(3) עד (5) לפקודת בזיון בית המשפט, אלא שבמקום "בית משפט שהטיל את המאסר" יראו לצורך חוק זה כאילו נאמר "בית הדין הרבני שנתן את הצו" ויחולו השינויים הנובעים מכך.
(ב) תקופת מאסר הכפיה לא תעלה על חמש שנים; אולם רשאי בית הדין, אם ראה שהדבר דרוש לקיום פסק הדין, להאריכה מפעם לפעם ובלבד שתקופת מאסר הכפיה הכוללת לא תעלה על עשר שנים.
3א. צו הגבלה - בידוד
תיקונים: התש"ס, התשס"ד, התשע"ב)
(א) נתן בית הדין צו הגבלה לפי סעיף 2(א)(7) נגד אסיר או עצור, והאדם שנגדו ניתן הצו לא קיים את פסק הדין בתוך 30 ימים מיום מתן הצו, רשאי בית הדין להורות בצו הגבלה שהוא יוחזק בבידוד לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים וכל עוד לא קיים את פסק הדין.
(ב) בית הדין רשאי להורות על בידוד לפי סעיף זה לתקופות נוספות כל עוד לא קיים האדם את פסק הדין, ובלבד שבית הדין ידון בהחלטתו להורות על תקופות בידוד כאמור, לפחות אחת לתשעים ימים.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עצור המוחזק במעצר תקופה שאינה עולה על 3 חודשים.
(ד) צו הגבלה לפי סעיף זה יבוצע במועד שיקבע מפקד מיתקן הכליאה, סמוך ככל האפשר למועד מתן הצו.
(ה) אדם שבית הדין הורה על החזקתו בבידוד לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יוחזק בבידוד יותר משבעה ימים ברציפות, ותהיה הפסקה של שבעה ימים בין תקופת בידוד אחת של שבעה ימים רצופים לבין כל תקופת בידוד נוספת.
4. סידור גט ודיון בצו הגבלה
תיקון התשע"ב)
(א) 1) ניתן פסק דין כאמור בסעיף 1, למעט פסק דין כאמור בפסקה (2), יקבע בית הדין הרבני מועד לסידור גט לא יאוחר מ–45 ימים מיום מתן פסק הדין; לא סודר הגט, יקיים בית הדין, בתוך 45 ימים מאותו מועד, דיון שבו ידון במתן צו הגבלה.
(2) נתן בית הדין הרבני פסק דין המאשר הסכם גירושין בין הצדדים ונותן לו תוקף של פסק דין, יקבע מועד לסידור גט לא יאוחר מ–45 ימים מיום מתן פסק הדין.
(3) בית הדין הרבני יידע את הצדדים בדבר סמכותו ליתן צו הגבלה אם פסק הדין לא יקוים. א1) לא יינתן צו הגבלה אלא לאחר שניתנה לכל בעל דין הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב צד לדיון אף שזומן כדין, יכול שהצו יינתן בהעדרו.
(א2) החלטת בית הדין הרבני בעניין מתן צו הגבלה תינתן לא יאוחר מ–21 ימים ממועד הדיון; צו הגבלה ייכנס לתוקף במועד נתינתו.
(ב) בבואו ליתן צו הגבלה ישקול בית הדין הרבני את הדרך הדרושה להביא לקיום פסק הדין, בשים לב לנסיבות הענין, ובהתחשב בין היתר, במצב בריאותו של מי שכנגדו מבקשים ליתן את הצו ויכולתו לקיים את התלויים בו; החלטת בית הדין תהיה מנומקת.
(ג) בכפוף להוראות חוק זה, וככל שייראה לו דרוש לקיום פסק הדין, רשאי בית הדין הרבני, בכל עת, לאחר מתן פסק הדין ליתן צו הגבלה, או לשנות צו הגבלה שנתן, והכל, בין ביוזמתו ובין לבקשת בעל דין או לבקשת מי שעלול להיפגע ממנו ואולם בית הדין לא ידחה את מועד כניסתו לתוקף של צו הגבלה שנתן, אלא אם כן ראה שהדבר נדרש בשל נסיבותיו המיוחדות של העניין.
(ג1) 1) ניתן צו הגבלה, יקבע בית הדין הרבני, בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן את הצורך בשינוי הצו או בהחמרתו כדי להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד.
(2) לא ניתן צו הגבלה, ולא הוגש על כך ערעור כאמור בסעיף 4א(ב), יקבע בית הדין הרבני, בתוך 45 ימים ממועד החלטתו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן שוב את הצורך בהטלת צו הגבלה כדי להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד.
(3) בית הדין יוסיף ויקבע דיוני מעקב במועדים כאמור בסעיף קטן זה עד לקיום פסק הדין; דיון מעקב לפי סעיף קטן זה יכול שיתקיים לפני דיין אחד; סבר הדיין כי בנסיבות העניין מוצדק להטיל או לשנות צו הגבלה, יעביר את העניין לדיון בהרכב שיתקיים בתוך 15 ימים.
(ד) בוטל).
4א. ערעור
תיקון התשע"ב)
(א) ניתן צו הגבלה, והוגש ערעור על פסק הדין או על צו ההגבלה, לא יעוכב ביצוע צו ההגבלה, ואולם בית הדין הרבני הגדול רשאי, מטעמים שיירשמו, להורות על עיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור.
(ב) קיים בית הדין הרבני דיון כאמור בסעיף 4(א), ולא ניתן צו הגבלה בתוך 21 ימים ממועד הדיון, יראו זאת כהחלטה שלא ליתן צו הגבלה, ובעל דין רשאי לערער על ההחלטה כאמור לפני בית הדין הרבני הגדול בתוך 60 ימים ממועד הדיון; על הדיון בבית הדין הרבני הגדול יחולו ההוראות החלות על דיון במתן צו הגבלה, ובלבד שדיוני מעקב כאמור בסעיף 4(ג1) יתקיימו לפני דיין של בית הדין הרבני הגדול.
(ג) 1) בית הדין הרבני הגדול ידון בערעור בתוך 60 ימים ממועד הגשתו.
(2) החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור על פסק דין או על צו הגבלה תינתן בתוך 60 ימים ממועד הדיון בערעור.
(3) החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור על החלטה שלא ליתן צו הגבלה, תינתן בתוך 30 ימים ממועד הדיון בערעור.
5. פקיעת צו ההגבלה
צו הגבלה יפקע עם פקיעת הנישואין.
6. כפיה למתן חליצה
תיקון התשע"ב)
החליט בית דין רבני שאיש יתן חליצה לאלמנת אחיו, והאיש לא קיים את החליצה רשאי בית הדין הרבני, בתום שלושים ימים מיום מתן ההחלטה, ליתן צו הגבלה נגד האיש והוראות סעיפים 2, 3, 3א, 4 ו-4א יחולו, בשינויים המחוייבים.
7. שמירת דינים
חוק זה אינו בא לגרוע מן הסמכויות של בית דין רבני או של בית משפט על פי כל דין.
8. תחולה
הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פסק דין שניתן לפני תחילתו של חוק זה.
9. ביצוע ותקנות
תיקונים: התש"ס, התשס"ד)
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. תקנות שענינן מתן צווי הגבלה נגד אסירים ועצורים יותקנו בהתייעצות גם עם השר לביטחון הפנים.
תיקון התשנ"ח)
10. בוטל).
11. תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים
נישואים וגירושין)
בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, בסעיף 6 שבו, במקום "ששה חדשים" יבוא "ששים ימים".
12. דיווח לכנסת — הוראת שעה
תיקון התשע"ב)
שר המשפטים והנהלת בתי הדין הרבניים ידווחו, בחודש יולי, אחת לשנה במשך חמש שנים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, על קיום פסקי דין, על מתן צווי הגבלה ועל ביצועם.


    
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף