כניסת עו"ד    רישום עו"ד

אשף המשפט אשף המשפט
"כל הנושאים בלחיצה אחת"
המתן בבקשה

מי הוא היורש ש"מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי"?


עורכי דין - מידע משפטי: מגזר חקלאי - משק חקלאי - יורש - מיסים מגזר חקלאי - פיצול נחלה - פיצוי יתר היורשים


לעריכת צוואה בעידן הנחלה המהוונת יש להתייחס כמו לאקט משפטי ומשפחתי שיציל ממש את המשפחה ממאבקי ירושה מתמשכים...


שלח שאלתך לכותב המאמר
שלח שאלה בנושא לעורך דין
יש בתמונה תשעה עיגולים
מי הוא היורש ש"מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי"?
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ ועו"ד ורו"ח שניר שער


המדיניות הקרקעית בעולם הנחלות חקלאיות נותרה בעינה עוד מהחלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל ועד להחלטה 1464 שמעבירה את מגזר הנחלות ל"עידן הנחלה המהוונת".


המדיניות הקרקעית קובעת מספר עקרונות יסוד:

  1. 1.הנחלה היא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה וכוללת חלקת מגורים וחקלאות חקלאיות לפי תקן שנקבע על ידי משרד החקלאות.
  1. 2.בנחלה קיימת חובת התגוררות והיא נועדה למגורי בעל הנחלה ומשפחתו בלבד.
  1. 3.הנחלה נועדה לעיבוד ויש לעבדה ברציפות.
  1. 4.הנחלה ניתנת לרישום ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.
ברוב המקרים אגודות חתמו במהלך השנים על הסכמי משבצת תלת - צדדיים (רשות – סוכנות יהודית – אגודה) ועל הסכם משבצת דו – צדדי (רשות – אגודה). הסכמים אלו קובעים כי הנחלה אינה מהווה חלק מהעיזבון ולמרות זאת ניתן להוריש את הזכויות בצוואה ובלבד שהוראות הצוואה יעלו בקנה אחד עם הוראות הסכמי המשבצת והחלטות רמ"י.

סדר ההורשה בהסכם התלת - צדדי:
סעיף 20 ה' (1) להסכם התלת צדדי קובע את ההוראות בדבר העברת הזכויות בנחלה בעת פטירת בעלי הזכויות:

  1. 1.בעת פטירת אחד מבעלי הזכויות תעבורנה הזכויותע"ש בן הזוג שנותר בחיים- זכויות בן הזוג שנותר בחיים גוברות על צוואה או כל זכות אחרת.
  1. 2.בעת פטירת אחרון ההורים הזכויות תעבורנה ע"ש היורשים בהתאם לסדר הבא:
  2. 2.1בן ממשיך - אם מונה בן ממשיך כדין ואושר על ידי הסוכנות היהודית - הזכויות יירשמו ע"ש הבן הממשיך.
    בנושא זה ערכנו דיונים ארוכים ביחס לעמדה כי מוסד הבן הממשיך אינו מתאים לימינו, חלף זמנו בטל קורבנו. מוסד זה גורם לאפליה ולאי שיוויון בין היורשים ולפירוק משפחות לאחר מות ההורים וכן גורם להורים להיות תלויים ברצונו הטוב של הבן הממשיך שמונה בחייהם בעת ביצוע פעולות כגון מכירה או פיצול. המינוי הוא בלתי חוזר והביא במהלך השנים לעשרות רבות של הליכים משפטיים בין הורים לילדים לביטול המינוי שברוב המקרים לא צלח ולהליכים בין יורשים לאחר מות ההורים.
  1. 2.2כשאין מינוי של בן ממשיך - הזכויות יועברו ע"ש היורש שייקבע לפי סעיף 114 לחוק הירושה.
  1. 2.2.1אם יש הסכמה בין היורשים - הזכויות יירשמו ע"ש היורש שנקבע בהסכמה.
  1. 2.2.2אם אין הסכמה בין היורשים - בית המשפט ייקבע את זהות היורש שמוכן ומסוגל" לקיים את המשק וקבלת הזכויות תהיה בכפוף לפיצוי יתר היורשים.
  1. 2.3צוואה במקרה של הסכם תלת צדדי -ההסכם התלת צדדי אינו מזכיר אפשרות של בעל הנחלה להורשה על פי צוואה. האפשרות להורשה על פי צוואה הינה יציר הפסיקה שקבעה - כי את הזכויות בנחלה במקרה של הסכם תלת צדדי ניתן להוריש בצוואה בתנאי כי היורש יהיה מי שבעל הנחלה היה יכול למנותו כבן ממשיך (בן, נכד, או ילד מאומץ). הורשה של הזכויות בנחלה ליורש שאינו נמנה עם אחד מאלה לא תהיה בתוקף.
סדר ההורשה בהסכם הדו - צדדי:

סעיף 19ג' להסכם הדו - צדדי קובע את ההוראות בדבר העברת הזכויות בנחלה בעת פטירת בעלי הזכויות:

  1. 1.בעת פטירת אחד מבעלי הזכויות תעבורנההזכויות ע"ש בן הזוג שנותר בחיים- זכויות בן הזוג שנותר בחיים גוברות על צוואה או כל זכות אחרת.
  1. 2.בעת פטירת אחרון ההורים הזכויות תעבורנה ע"ש היורשים בהתאם לסדר הבא:
  1. 2.1בן ממשיך - אם מונה בן ממשיך כאשר על האגודה חל בעבר הסכם תלת –צדדי,  בטרם הסוכנות יצאה מהסכם המשבצת והמינוי נעשה כדין וניתן אישור הסוכנות היהודית למינוי - הזכויות יירשמו ע"ש הבן הממשיך.
    בהסכם משבצת דו - צדדי לא קיים המונח "בן ממשיך" ועל כן מינוי של בן ממשיך כאשר חל הסכם דו צדדי אינו מקנה כלל זכויות בנחלה.

  1. 2.2צוואה - ככל וההורים הותירו אחריהם צוואה ולא מונה בן ממשיך כדין ככל וחל בעבר הסכם תלת - צדדי על האגודה - הזכויות יועברו בהתאם להוראות הצוואה - הוראות הצוואה נדרשות לעמוד בהוראות הסכם המשבצת והחלטות רמ"י, כך שהזכויות יירשמו ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.
  1. 2.3ככל ואין צוואה - הזכויות יועברו ליורש "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק החקלאי.
  1. 2.3.1אם יש הסכמה בין היורשים - הזכויות יירשמו ע"ש היורש שייקבע בהסכמה.
  1. 2.3.2אם אין הסכמה בין היורשים - בית המשפט ייקבע מי היורש "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק החקלאי.
סדר ההורשה לפי סעיף 114 לחוק הירושה:
סעיף 114 חל כאשר לא מונה בן ממשיך (במקרה של הסכם תלת צדדי או שחל בעבר הסכם תלת צדדי והפך להסכם דו צדדי), ההורים לא הותירו צוואה ואין הסכמה בין היורשים לחלוקה.
חלוקת הזכויות בסעיף 114 הינה בהתאם לאמור להלן:
  1. 1.בעת פטירת אחד מבעלי הזכויות תעבורנה הזכויות ע"ש בן הזוג שנותר בחיים - זכויות בן הזוג שנותר בחיים גוברות על כל זכות אחרת.
  2. 2.היורש ה"מוכן ומסוגל" לקיים את המשק -
  3. 2.1אם יש הסכמה - הזכויות יירשמו ע"ש היורש שייקבע בהסכמה שיפצה את יתר היורשים.
  1. 2.2אם אין הסכמה - בית המשפט ייקבע מי היורש ש"מוכן ומסוכל" לקיים את המשק והוא יקבל את הזכויות ויפצה את היורשים האחרים.
לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה בתיק תמ"ש (טבריה) 34958-12-13 פלוני ואח' נ' פלונית ז"ל על ידי כבוד השופטת ורד ריקנטירוסהר (להלן: "פסק דין פלוני ואח' נ' פלונית ז"ל") המנתח באופן נהיר ויסודי, את סוגיית היורש ש"מוכן ומסוגל" לקיים את המשק החקלאי ועל בסיס פסיקה זו נביא ניתוח של הנושא תוך התאמה למקרים מהחיים והסקת מסקנות נדרשות במטרה לשמר את המשק החקלאי בעידן של שלושה בתים בנחלה המהוונת, פיצול מגרשים מהנחלה וחלוקת הזכויות בין היורשים בנחלה.

חובת הפיצוי החלה על היורש "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק החקלאי:

ההבדל המהותי שקיים בין ההסכם התלת - צדדי לבין ההסכם הדו - צדדי הוא, שבעוד שבהסכם התלת צדדי קיימת הפנייה לסעיף 114 במקרה שאין בן ממשיך ולא נותרה צוואה ואין הסכמה בין היורשים, כך שבית המשפט ייקבע את זהות היורש שיפצה את האחרים ויקבל את הזכויות בנחלה, בהסכם הדו - צדדי אין הפנייה לסעיף 114 לחוק הירושה ועל כן -ליורש שייקבע על ידי בית המשפט אין חובת פיצוי כלפי יתר היורשים.

המבחנים לקביעה מי הוא היורש "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק החקלאי?:
בתי המשפט דנו רבות בדילמה שהובאה לפתחם כאשר ההורים לא הותירו אחריהם צוואה – מי הוא היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי?    
עם התפתחות הפסיקה נוצרו מבחנים עיקריים אותם בוחן בית המשפט בעת דיון בסוגיית החלוקה של הזכויות בנחלה ומתן הכרעה ביחס ליורש שיירשם כבעל הזכויות בנחלה.

מבחני העזר לקביעת זהות היורש:

  1. 1.עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות וניסיון בהפעלת המשק?
  1. 2.התנהלות במשק במהלך חיי ההורים?
  1. 3.הפעלת המשק בפועל לאחר פטירת ההורים?
  1. 4.המשכיות המשק ומניעת הזנחתו?
  1. 5.מגורים במשק?
  1. 6.קבלה לאגודה?
הבעייתיות שנוצרה בקביעת זהות היורש בעידן החדש:

השאלה מי הוא היורש שמוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי טומנת בחובה שתי שאלות:

מי מוכן? כלומר שאלה סובייקטיבית - יאמר היורש אני רוצה וענינו על השאלה בחיוב.

מי מסוגל? שאלה אובייקטיבית - כלומר מי היורשים מסוגל לקיים משק חקלאי על כל המורכבות הקשורה בכך.

השאלה שעימה יש להתמודד ברוב המקרים היא "מי מסוגל" לקיים את המשק החקלאי בייחוד כאשר קיימים מספר יורשים שענו על השאלה הראשונה בחיוב (מי מוכן?) וכעת יש לבחור מי מהם מסוגל?

הדיון מסתבך עוד יותר כאשר אחד או יותר מהיורשים מתגורר בנחלה ובנה את ביתו וכן כאשר אחד או יותר עוסק בחקלאות בנחלה או אפילו בתחומי המושב או באזורים אחרים.
בתי המשפט העירו לא אחת כי בעידן המודרני השאלה מי מסוגל לקיים את המשק החקלאי היא אנכרוניסטית כאשר רבים המתגוררים בנחלות עושים זאת מטעמי נוחות ואיכות חיים (תמ"ש 7031/00 ד.א. נ' נ.א.).

עוד נקבע, כי אין משמעות לשאלה מי מסוגל. בעידן המודרני כאשר כל אחד מהיורשים יכול לעבד את המשק באמצעות עובדים שכירים (תמ"ש (ת"א) 40442-03-13 מ.ג. נ' א.ח.).

וכן נקבע, כי קביעה שרירותית מי מסוגל לקיים את המשק היא מנותקת מהמציאות וחוטאת למטרת ההסכם, וגם אם בית המשפט ייקבע מי מסוגל לקיים את המשק החקלאי אין כל דרך להבטיח שאכן היורש יקיים את המשק החקלאי (תמ"ש (טבריה) 30318-02-10 ג.י. נ' נ.י. ואח').

משק שאינו משמש לפעילות חקלאית - שאלה שעלתה בפסיקה היא, כיצד בוחרים יורש שמסוגל לקיים את המשק החקלאי כאשר במשק לא מתקיימת פעילות חקלאית אלא פעילות מסחרית של השכרת מבנים ומחסנים?

"היורש הראוי" - שקולים של יושר צדק ותום לב:
בפסק דין פלוני ואח' נ' פלונית ז"ל קובעת כבוד השופטת ורד ריקנטירו סהר מבחן נוסף והוא מבחן "היורש שראוי". בפסק הדין נקבע, כי במצב הדברים נוצר, כאשר, מחד, לא ניתן בעידן המודרני לקבוע מי מסוגל לקיים את המשק החקלאי על סמך מבחנים אובייקטיבים ששייכים לשיטות קדומות ומאידך, קיימים מקרים בהם אין מי מהיורשים שמוכן לקיים משק חקלאי או אין מי מהיורשים שלפי המבחנים האובייקטיביים מסוגל לקיים את המשק החקלאי - יש לקבוע מי "ראוי" לקיים את המשק החקלאי לפי מבחנים של תום לב, יושר וצדק תוך הפעלת שיקול דעת שיפוטי.
השיקולים אותם יפעיל בית המשפט נוגעים למערכת "הפנים משפחתית" וקביעה ערכית מי מהיורשים מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי בנסיבות כל מקרה.

עובדות פסק דין פלוני ואח' נ' פלונית ז"ל:
  1. 1.במקרה הנדון הוגשה תביעה על ידי אחד היורשים שטען כי הוא מונה כבן ממשיך וכי הוא הזכאי לקבל את הזכויות בנחלה לפי הסכם משבצת דו - צדדי החל על האגודה ואין הוא חייב בפיצוי של היורשים.
  1. 2.התובע מונה כבן ממשיך כאשר חל על האגודה הסכם תלת צדדי (כיום חל הסכם דו צדדי) אך המינוי לא נרשם בסוכנות היהודית.
  1. 3.התובע בנה תוספת של קומה שניה על בית ההורים, מימן את הבניה באמצעות משכנתא שנרשמה על זכויות ההורים בנחלה, התובע התגורר ביחידה שנבנתה על ידו מספר שנים ואף עסק בחקלאות ביחד עם אביו ז"ל ועם אחיו (הנתבע 8).
  1. 4.בית המשפט מנתח את הזיקה של התובע למשק במהלך התקופה של הבנייה, רישום המשכנתא והעיסוק בחקלאות בשנים בהם התובע התגורר בנחלה ומתרשם מרצון ההורים כי התובע יתגורר לידם, המינוי שלו כבן ממשיך וניהול חייו במשק וקובע כי בשלב ראשון יש בעובדות אלה כדי לתמוך בו כיורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי.
  1. 5.בשלב שני - לאחר חלוף שלוש שנים ממועד בניית יחידת הדיור עוזב התובע את הנחלה וקובע את חייו למשך מעל <
הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עורכי דין
  • מידע משפטי - מאמרים טיפים וחדשות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • יצירת קשר
  • אינסטגרם      אינסטגרם
    © כל הזכויות שמורות מערכת מידע משפטי - law-info
    אל ראש הדף